|
|
עמוד:7
פתח דבר השמאל הציוני , תנועת העבודה , שהיה הכוח ההגמוני והשולט לפני הקמת המדינה וכשלושים שנה לאחר הקמתה - אותו הכוח שהקים יישובים , בנה משק , עיצב חברה , הוביל מאבקים מדיניים ששיאם היה הקמת המדינה , כונן צבא שניצח במלחמת העצמאות , קלט עלייה המונית וגם עשה שגיאות רבות וחמורות במהלך פעולתו לכינון ריבונות יהודית בארץ ישראל - הוא עתה כוח משני , אם לא שולי , בהוויה החברתית והפוליטית של ישראל . השפעתו המעשית והאידאולוגית על מציאות זו היא קטנה והסיכוי לשינוי מצב זה הוא מעורפל , במקרה הטוב . ספר זה מיועד לאנשי שמאל שאינם חוששים להגדיר את עצמם ככאלה , למרות אווירת ה " אנטי שמאל " השוררת היום בחלקים נרחבים של החברה הישראלית . כותב שורות אלה משוכנע , כמו כלל אנשי השמאל , כי הדרך בה מובילים קברניטי המדינה הקודמים והנוכחיים את המדינה מסוכנת לעתידה כמדינה דמוקרטית , מודרנית ומתקדמת , ואולי גם לעצם קיומה . עם זאת , שלא כאנשי שמאל מסוימים אינני סבור שהכל אבוד ואין מה לעשות . תמיד יש מה לעשות וחשוב שהעשייה תהיה מושכלת , מתאימה למטרות ולתנאים גם יחד . בספר זה אני מנסה לבדוק אם יש באפשרותו של השמאל הישראלי לשוב ולהיות כוח מוביל בחברה הישראלית ובמערכת הפוליטית ואם כן , איזה שמאל הוא צריך להיות וכיצד יתווה ויחשב את דרכו כדי להגיע למעמד זה . כדי לדון ברצינות במצב השמאל וסיכוייו יש לפרוס יריעה רחבה ושלמה ככל האפשר . דיונים חלקיים יש לנו בשפע והם לא קידמו במאום את הבנת מצבו החמור של השמאל , קל וחומר את המעשה הנחוץ לשם התחדשותו . במבוא מוצג השמאל בישראל , כמיעוט לא גדול שאם לא ישתנה מיסודו , סיכוייו לגדול עד להיותו כוח מוביל הם קלושים . בחלק הראשון מוצגים מצבה הבעייתי של ישראל במערכות החוץ וברוב
|
|