פתח דבר קול אחר – על הצליל המיוחד במחקר איכותני

עמוד:8

לבין מושא ידיעתו עד כדי הטמעתו בו , מעורר מצב תודעתי כפול של מודעות לשדה ובה בעת מודעות עצמית , שהרי החוקר גם הוא בבחינת נחקר המשפיע על המציאות ואף יוצר אותה . לפנינו אפוא התנסות מחקרית מיוחדת , שהצדקת קיומה היא הטענה להכרת האותנטי , הסגולי , הייחודי שבשדה . הכרה זו אמורה להיות מושגת באמצעות הנחת שותפות הגורל האנושי המאפשרת תקשורת תשתיתית בין תודעתם של בני אדם באשר הם . הצלבת תודעתו של אדם אחד עם תודעתו של אדם אחר , פעולה שבמרכזה ניצב החוקר , היא הזירה שבה נערכת התגוששות הלופתת את מקור הידיעה - הנחקר ואת היודע - החוקר . המגע עם הסגולי והייחודי מחלץ את התופעה מסכנת צמצומה ורידודה למספר משתנים שלא תמיד רלוונטיים להבנתה , ומאפשר בחינתה כמכלול רב-ממדי ורב - שכבתי . תפיסה זו של מציאות נחקרת כשלמות בפני עצמה בנויה נשענת על האתוס האנתרופולוגי היחסי , שעל פיו כל חברה או תרבות חייבות להיות מובנות במונחים של עצמן ולא מתוך נקודת מבט חיצונית להן . יש קסם רב , רומנטי כמעט , באמונה הגורסת שנשמת אפו של מחקר היא בהיכרות אינטימית , מעמיקה ומקיפה עם מושאו , ומבחינה זו יש אמנם בשיטת המחקר האיכותנית קורטוב של רומנטיקה . דא עקא שהאתוס הייחודי הזה אינו בר- מימוש . זאת הן משום שאין דרך להכיר חברה מכל היבטיה , מה גם שהמושג " חברה " איבד זה כבר את מעמדו כמערכת בעלת גבולות מוגדרים , והן עקב הכורח בהשוואה עם שדות אחרים כדי להציע אמירה משמעותית על תופעה או עניין שהם מעבר לחומר הנחקר . תכליתו של כל מעשה מחקרי היא לא רק ללמוד וללמד על השדה הנחקר , אלא להרחיק ראות אל אופק דעת רחב יותר . כך קורה שהמחקר האיכותני מיטלטל בין עקרונות טהרניים לבין תביעותיה של קהיליית השיח האקדמי המבקשת לנכס את השדה הנחקר אל תוך שדה הייצור של הידע שהיא מופקדת עליו . המתח בין הרצון להגיע אל המהות לבין ההכרח לדבר בשפה מדעית של הכללות מציב את המחקר האיכותני במקום של תהייה וספק על עצם האפשרות להתקיים בשני העולמות בו - זמנית . קריאה בכתביהם של חוקרים איכותניים אכן תגלה שהטקסטים פרי עטם הם כפולי פנים : מתנהגים כמסמכים מדעיים לכל דבר , ובה בעת מספרים סיפור של הרפתקה אישית וחד - פעמית . הספר שלפנינו מציג רפרטואר עשיר של התייחסויות מחקריות אפשריות לשני שדות הכוח המטעינים שיח זה בין התופעה לבין המשגתה . אין בו ולא יכולות להיות בו קביעות נחרצות לגבי הדרך שעל החוקר , ומכאן סגולתו

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר