|
|
עמוד:13
ופחדתי מתשוקתי להתכוון בתפילות . ככל שהתפללתי בכוונה רבה יותר כך השתי בחררה שאני מדבר עם עצמי . וככל שהתעצמה בתוכי תשוקת התפילה בכוונה כך יראתי מפני השקר שאבי משקר ותעצמי . את עצמי . מיום ליום רעך לנגד עיניי - ככל שגברה דעיכתו התפללתי בכוונה רבה ירתה וככל שהתעצמו כוונותיי כך חשתי בחרדה שאבי מדבר עם עצמי . " ידיד נפש / בכיתי , " נפשי חולת אהבתך , אנא אל ב * 1 רפא KJ לה / אך xin היה חלש מכדי להגיב , ואני נותרתי עם התחושה המפחידה שאבי מדבר אל עצמי ואל עצמי בלבד . ער שהגיע היום שכו לא יכולתי ערר לעשות שקר בנפשי . באותו יום הפסקתי להתפלל אליו בגוף שני נרבה , והתחלתי לחשוב עליו בגרף שלישי נסתר , מאותו יום ואילך מלווה אותי התחושה כי במו ידיי הוצאתי אותו להורג . במו ידיי קרעתי את החוטים הסמויים ששמרו על הקשר המרהיב בינו לבין עולם ילדותי . יותר מדי רציתי אותו . יותר מדי . ללא מתווכים רציתי אותר . ישיר , שרתי לר שיר . ישיר , יום אחרי יום שרתי לו שיר , וכתרים קשרתי לראשו - חבלי אהבה לא באה , רצתי ומשכתי בחוטי עפיפונו , רצתי רנפלתי > בכיתי רקמתי , אמרתי לפניו שירה חרשה והמשכתי לרוץ וליפול , לבכות ולקום ולומר שירה חדשה , משיכה יתרה נמשכתי אליו , משיכה יתרה משכתי בחוטיו הסמויים עד שקרעתי אותם קריעה גדולה ואמרתי אחריו קדיש יתום . מאותר יום ואילך כל נסירן שלי לפנות אליו בגוף שני נוכח הוא ניסיון עלוב ומגוחך , עשר שנים נמלטתי מפני הרצח שרצחתי אותו מתוך רחמים רבים , עשר שנים נדרתי בין ערי מקלט , החלפתי זהויות , הברחתי גבולות , קיצצתי בנטיעות , חיבלתי בכרמים , והותרתי מאחוריי גנים הרוסים . פרדסי הפקר . עשר שבים נהניתי מן ההפקר . כשגבר עליי יצרי לבשתי שחורים והתעטפתי שחורים ויצאתי לשרוק בשדה המחבואים אשר במורד קרן קיימת . חת שתיים
|
|