|
|
עמוד:14
אליוט בא לבירות כדי לסחוט הודאה . הוא התקין מכשירי ציתות בדירה והציב צופים לעקוב אחר הדלתות והרחוב . הוא מבקש לדעת כמה מתו בגלל בגידתו של פילבי בחברותם . הוא מבקש לדעת מתי הוא נעשה שוטה שבשוטים . הוא חייב לדעת את האמת או למצער את מקצתה . ומרגע שהוא ידע , פילבי יכול להימלט למוסקבה או לשוב לבירות או לפתוח פרק חדש כסוכן משולש או לשתות את עצמו למוות בבר בבירות . הכול , אומר אליוט לעצמו , היינו הך . פילבי מכיר את המשחק . הוא עצמו שיחק אותו בכישרון רב במשך שלושים שנה . אך אין הוא יודע כמה אליוט יודע . אולי החברות תציל אותו , כפי שהצילה אותו בעבר . השניים מספרים מעט אמת , משובצת בהונאות , ומשקרים בכוח האמונה הכנה והאמתית . שכבה על שכבה , אנה ואנה . לילה יורד , הדו - קרב המוזר והקטלני נמשך בין שני הגברים המחוברים זה לזה בקשרי מעמד , מועדונים וחינוך , אך חלוקים ביניהם באידאולוגיה . לשניים טעמים זהים , חינוך זהה , אך נאמנויות מתנגשות . הם האויבים האינטימיים ביותר . למאזין שמצותת לשיחה היא נשמעת מעודנת להפליא , כמעין טקס אנגלי קדום המתקיים על אדמת נכר ; למעשה , זה מאבק אכזרי בידיים חשופות ; אלו פרפורי הגסיסה של חברות שטופת דם .
|
|