גנסין אחרי מאה שנים

עמוד:10

את שערי " השילוח " , והמחבר המאוכזב נמנע בחמת רוחו מהדפסתו ) הסיפור ראה אור שנים אחדות אחרי מותו ב " התקופה " של פרישמן (; כמה עשרות שירים ליריים ) מהם עיבודים ותרגומים מלעז ( , מאמרים אחדים , תרגומים ספורים , תמונה מתוך מחזה לא גמור , שברי סיפורים שנותרו בעיזבון , ורובם נכתבו בשנים המוקדמות של העשור ומשהו שמינה הגורל לסופר לעשות את מלאכתו . לכברת יצירה קטנה זו , כך סברתי , ובייחוד לחלקת הסיפורים שבה , ראוי שהחקר והביקורת הפרשנית של הספרות העברית ייחדו את מיטב מרצם , כי בשום מקום אחר לא יימצאו להם פרחים מופלאים מאלה שגדלו בה . המאמרים שנכתבו ופורסמו בשנות השישים המוקדמות של המאה העשרים שימשו פתח לעיסוק ביקורתי ומחקרי בגנסין , וזה נמשך בהפסקות קצרות וארוכות במשך חמישים השנים שעברו מאז . במהלכו פרסמתי מחקרים מפורטים ורחבים ) כונסו בשנת 1997 בספרי " חחים באפו של הנצח — יצירתו של אורי ניסן גנסין " , הוצאת מוסד ביאליק , ירושלים ( , הוצאתי לאור מהדורה ממצה של כתבי גנסין , שהכילה כל רסיס מיצירתו שנותר בידינו , נסמכה על כתבי היד שהיו מצויים בידינו ) קיבלתים אז מידי ישראל זמורה ( , וציינה הבדלים בין נוסחאות הסיפורים בהדפסותיהם השונות ) הוצאת ספרית פועלים , תל אביב . ) 1882 למהדורה נוסף גם קומנטר מקיף , שבו ניסיתי בעזרת ידענים מובהקים ) כגון תמר דולז ' נסקי ז " ל ושלמה צוקר יבלח " א ( להסביר ולהאיר כל פרט ופרט שבסגנון וברצף הרמיזות שבמרקם הטקסטים , במידה שפרטים אלה נעשו לא מחוורים לקוראי הספרות הישראלית . עשיתי זאת מתוך אמונה עקשנית בחשיבות הנגישות של סיפורי גנסין לקורא בן ימינו , המבקש לבסס גם את התרשמותו מן הסיפורת הישראלית העכשווית על תפיסת המרחב הכולל של הספרות העברית החדשה בשיא הישגיה ) כשם שקורא צרפתי בן תרבות לא יעריך ולא יפרש יצירת סיפורת עכשווית בלי זיקה להישגי העבר של ספרותו ( . ניסיתי גם להציג את גנסין על פי מקומו במרחב הספרות האירופית של הדורות ושל זמנו , סוף המאה הי " ט וראשית המאה העשרים , מתוך ידיעה שיצירתו , אף שלא היתה ידועה ) ועודנה לא ידועה ( לקורא האירופי הטוב , היתה תופעה פורצת דרך ומופלאה בהישגיה גם בהקשר אירופי כולל . כל שלביו וסעיפיו של המהלך הפרשני הרחב והממושך הזה תוארו בדייקנות ובאהדה בחיבורו של עמיתי וידידי , חוקר הספרות העברית אבנר הולצמן , המסופח לספר הזה . הקורא שיש לו עניין ב " היסטוריה " הביקורתית הזאת ימצאנה באותו חיבור , שכתב היסטוריון מובהק זה של הספרות העברית .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר