|
|
עמוד:216
בית עובד - 1933 מושב במישור החוף , השוכן כחמישה קילומטרים מדרום לראשון לציון בכביש החוף לאשדוד . היישוב משתייך לתנועת המושבים , וניתן לו שם סמלי . היישוב נוסד ב 1933 בידי גרעין שהתארגן ב . 1928 המשק הועמד על חמישה עד שמונה דונמים פרדס , שלושה וחצי עד חמישה דונמים אדמת ביצה לירקות ומספוא , ומגרש בן דונם אחד עד שניים וחצי דונמים . המתיישבים נעזרו בעבודות חוץ , להשלים את הכנסת משקם . מערכת החינוך , העבודה , הצרכנייה והזיקה הארגונית היו קשורות לנס ציונה כמעט עד הקמת המדינה . במושב עצמו התקיימו כיתות הגן וכיתה א ' רב ' של בית ספר יסודי . מכיתה ג ' ואילך היו ילדי המושב לומדים בבית הספר בנס ציונה . אבנר כהנוב מספר כי המושב בית עובד נוסד עם רכישת אדמות ואדי ריזיקאט למימוש תכנית " התיישבות האלף " . רוב המשפחות המייסדות היו של פועלים ותיקים תושבי נס ציונה , מהם אנשי " חבורת הדרום " ו " גדוד העבודה " - חומר אנושי מעולה להתיישבות , לפי עקרונות המושב . עם קום המדינה גדל שטחו של בית עובד . החלק העיקרי שבתוספת הוא חמש מאות דונם של אדמת הפרדס הערבי סג ' ה ששכן ממש מול המושב מעבר לכביש . פרדס זה היה נטעים 1932 מושב במישור החוף התיכון , השוכן כארבעה קילומטרים מדרום מערב לראשון לציון . משתייך לתנועת המושבים . מייסדי המושב היו פועלים ממושבות הדרום , בני העלייה השנייה , שגורלם קיבצם בתל אביב , ועם הפסקת הבנייה נשארו מחוסרי עבודה . עם גאולת אדמת אל קוביבה בגבולות ואדי ריזיקאת שבין נס ציונה לראשון לציון בידי קרן קימת לישראל , נתגשם רצונם להיות עובדי אדמה . וכשהתחילו בעלי הון לטעת פרדסים בסביבה ההיא , וגן רווה פתח את שעריו לפועל העברי , מצאו הוותיקים אפשרות להיאחז באדמתם ולהתפרנס מעבודות חוץ בפרדסים החדשים . למקום קראו נטעים , כי אל המטע נשאו את נפשם , וביסוס לשם מצאו בספר דברי הימים א ד , כג : " המה היוצרים ויושבי נטעים . " לאחר סבל רב ואכזבות נכללו מתיישבי נטעים בתכנית " התיישבות האלף " . העזרה הראשונה שניתנה להם הייתה זניחה , אבל חריצותם עמדה להם . בערב , לאחר שובם מעבודת חוץ , עבדו הם ובני ביתם בגידול פרדסים ובניהול משק עזר . עד פרוץ מלחמת העולם השנייה ראו נחת בפרדסיהם הקטנים , אולם המלחמה הפכה גם את קערתם על פיה , ושוב היו צפויים לעבודת חוץ . משקיהם עמדו על ארבעה עשר דונם כל אחד , ומהם עשרה דונמים של פרדסים . לכן לא התפתח במושב לא משק הירקות ולא משק החלב , כי אם בעיקר משק העופות . בהיותם מכותרים פרדסים נטועים , לא יכלו להתרחב . רק עם קום מדינת ישראל ובריחת הערבים נפתחה הדרך להתרחבות ולגידול . המושב השקיע מאמצים ארגוניים וכספיים להרחבתו על ידי קליטת עולים חדשים . הנוער של המושב מילא בנאמנות את שליחותו בבריגדה העברית ובמלחמת העצמאות . שבעה מבני המושב נפלו על מזבח המולדת : מנחם קלורפלד , זכריה ברנד , אביב ברזילי , אפרים אולסטר , אליעזר בליסנבוים , יצחק ברט , יצחק בוכבינדר . אבנר כהנוב מציין כי מושב נטעים סגר את רשימת בנותיה של נס ציונה . נטעים היא הצפונית שבבנות , וקרבתה לראשון לציון הייתה גדולה מקרבתה לנס ציונה , אבל מהיותו מושב שהוקם במסגרת " התיישבות האלף " וסמוך לבית חנן בגוש גן רווה , הכפוף לחבל נס ציונה , צורף היישוב כחלק ממנו בנושאים החשובים והמשותפים : הגנה , עבודה , שירותי מועצת הפועלים , ובמידה מסוימת צרכנות יום יומית . כיום נמצא היישוב נטעים בתחום המוניציפלי של המועצה האזורית גן רווה .
|
עיריית נס ציונה
|