|
|
עמוד:85
מכות אדם וטבע בשנים -1918 1914 בתשעה באב תרע " ד ( 1 . 8 . 1914 ) פרצה מלחמת העולם הראשונה , וכמו עצרה את מחוגי הזמן ביישוב היהודי בארץ ישראל : הארץ נותקה מן הפזורה היהודית העיקרית , שרובה הייתה במדינות ההסכמה , והמשק - שרובו היה חקלאי - נותק משוקי העולם ומספקי הדלק להנעת הבארות . הממשלה העותימאנית הכריזה על גיוס והחלה להחרים כל דבר בעל ערך מלחמתי . על האוכלוסייה הוטלו מסי מלחמה ועל היהודים נאסר לאחוז בנשק , אף לא להגנה עצמית ; כן נאסרה הנהלה עצמית של המושבות ובוטלה ההכרה בשטרי הכסף שהנפיק בנק אפ " ק ( אנגלרפלשתינה , לימים בנק לאומי לישראל ); על יהודים נתיני חוץ לארץ נגזר לעזוב את הארץ או להתעתמן , כלומר לקבל עליהם אזרחות עות ' מאנית , ומשמעות הדבר הייתה שירות בצבא התורכי ; ייבוא הקמח נפסק , הפלאחים המקומיים הסתירו את המלאי שלהם ומצב האיכרים היהודים היה בכי רע . עם זאת היה מצבם של הפועלים רע שבעתיים , שכן הפעילות החקלאית בפרדסים צומצמה . בתחילת המלחמה היו בנס ציונה עשרים וארבעה פועלים עברים , רובם אשכנזים ומיעוטם יוצאי תימן , אבל בתוך זמן קצר פוטרו אחד עשר פועלים . מאחר שהקשר הטלגרפי עם מרכז יק " א בפריס נותק , הקים ועד המושבה מחסן מזון מרכזי בסיוע " ועד קופת העזרה האמריקנית " , חברת " עזרה " של יהודי גרמניה ובנק אפ " ק , ומחסן זה סיפק חיטה לכמאתיים ושבעים נפש . חברי הוועד הראשון בימי המלחמה היו מאיר קומרוב , שמואל סלוביס , זאב זייצב , זאב כהנוב וירמיהו בוקסר . הפועלים התארגנו לחיים שיתופיים ב " קומונה " או " קולקטיב " שהנהלתו השתדלה לדאוג לציבור הפועלים . העבודה המועטה נמסרה לקולקטיב , שהפעיל מטבח משותף ודאג להשתלב במחסן המרכזי של המושבה . כמו כן הכשיר הקולקטיב גינת ירקות ליד המטבח , והפועלים עבדו בה בשעותיהם הפנויות וסיפקו ירקות למטבח . " התאחדות המושבות " , שנוסדה בשנת תר " ס ( 1900 ) בימי המאבק בפקידות הברון , והייתה רדומה רוב הזמן , חידשה עתה את פעילותה ולנס ציונה היתה בה נציגות . האיכרים נדרשו עכשיו לקיים לא רק את עצמם כי אם גם את נסיעותיהם , שחדלו להניב רווח . המנועים , שירשו את מקום האנטילות בהפעלת המשאבות , היו זקוקים לנפט ולסולר , אלא שהללו אזלו מן הארץ לאחר שהשלטון העות _' מאני החרים כל מלאי שהצליח להניח עליו את ידו ; ואם לא די בכך , החרימו התורכים גם את מנועי המשאבות שהזרימו מים מן הבארות לשדות ולמטעים . מומחים יהודים בתל אביב פיתחו שיטה להפעלת המשאבות בקיטור שמקורו בהבערת פחמי עץ , אבל פיתוח זה היה כרוך בשתי בעיות : הפחמים התייקרו מאוד - וחורשות אקליפטוסים שלמות נגדעו לייצור פחמים - וה " גזוזינים " שנועדו להחליף את המנועים עלו גם הם סכומי כסף נכבדים . הפרדסנים החלו שוב שוקעים בחובות . סערת מלחמה משה טפר ( משמאל ) , מראשוני המתג " סים לצבא העגת ' מאבי
|
עיריית נס ציונה
|