|
|
עמוד:10
חלקם עמוסי ניגודים ומאבקים , ואחרים - אולי רובם - הם שתוקים , משתיקים ומוסתרים בכסות של משמעויות תרבותיות דומיננטיות . הטענה העוברת כחוט השני בכל המאמרים היא שבמפגשים אלו מכוננים מארגי חיים הפורמים את הקטגוריות ומעניקים להן ביטויים ארגוניים ורובדי משמעות חדשים . הספר שוטח גישה בין - תחומית ונותן ייצוג לקבוצות שונות במזרח התיכון . מסגרת - העל מחברת בין פרקי הספר , אולם כל מאמר משקף את תרומתם הייחודית של כל חוקרת וחוקר . כל אחד מהמאמרים מבקש , בדרכו ובשדה המחקר שלו , לאתר נקודות מפגש החושפות היבטים שונים של פקעת היחסים המורכבת שבין מגדר , דת ומדינה . בחרנו להביא מגוון מבטים - סוציולוגיים , אנתרופולוגיים , היסטוריים ומשפטיים . במובן זה , המבט הקלידוסקופי הוא לב לבו של המהלך התיאורטי והאמפירי שהספר מבקש לקדם . עם זאת , מאמרי הקובץ דנים במידות שונות של הדגשה ופירוט בכל אחת משלוש הקטגוריות . זאת ועוד , חלק מהחוקרות ומהחוקרים בחרו לעסוק בקשרי הגומלין עם קטגוריות נוספות . כך , מאמרה של תגריד יחיא - יונס מוסיף לדיון את קטגוריית הזרות , מאמרה של ענת לפידות - פירילה בוחן את קטגוריית הילידות ההיברידית , נסים ליאון מצרף את קטגוריות המעמד והאתניות , דפנה הקר מצביעה על הלאום כקטגוריית זהות נוספת ומראם מסארוי נדרשת לקטגוריית השכול . ואולם , כאמור , ההיגיון התיאורטי המשותף הוא שהמפגש בין הקטגוריות מכונן מציאות מורכבת שאינה מתמיינת בקלות לקטגוריות סגורות . הספר פותח בדיון תיאורטי בתפיסה העומדת בבסיסו . מאמרה של חנה הרצוג , " התרת הסבך של המודרניות : ההבניה ההדדית של מגדר , דת ומדינה " , פורש לפני הקוראים דיון בשלוש הקטגוריות הרווחות בשיח האקדמי והציבורי בניתוח אופייה ומהותה של חברה מודרנית . הצגת הקטגוריות האלה מלווה לא אחת בהדגשת הניגודים ביניהן - בין דת לחילוניות , בין מדינה לדת , בין גברים לנשים . ואולם , כפי שנכתב רבות , ההנגדה הבינארית היא מנגנון לארגון ולתיאור של סדרים חברתיים ; היא משמשת דרך לייצוג הסדרים ותפיסות עולם המבחינים באופן דיכוטומי בין עולם מסורתי לעולם מודרני . כמו קזואו אוטסוקה ודייל אייקלמן , הטוענים כי מסורת , כמו מודרניות , היא תהליך ( Otsuka and , ( Eickelman 2008 כך גם הרצוג מבהירה כי לעתים קרובות מדי קטגוריות אלו נחשבות להוויות נתונות , קבועות ומובנות מאליהן , שאינן דורשות הבהרה או הצדקה . הרצוג קושרת זאת לאופן שבו הובנה השיח על המודרניות ולמקומן של שלוש הקטגוריות בניתוח המודרניות . עיון במחקר מגלה כי הגדרתן של קטגוריות אלו שנויה במחלוקת , וכך גם מידת הרלוונטיות שלהן לניתוח הסדר החברתי הקיים ולהבנתו . עם זאת , טוענת הרצוג , אף שאלה הן קטגוריות מרובות פנים , תוצר של הכלאה עם קטגוריות אחרות , בפועל הן שימשו ועדיין משמשות גורם מכונן מציאות ובו בזמן גורם מאיין ; גורם מעניק משמעות , ממשמע ומגייס , אך בה בעת מדכא ; גורם המחולל מאבקים אך גם משתיקם . שלוש הקטגוריות
|
|