|
|
עמוד:12
מבוא : היסטוריה ספרותית וביקורת הספרות אמיר בנבג ' י חנן חבר א . הספרות וההיסטוריה . 1 עלייתו וירידתו של הצופה לבית ישראל כיצד מוגדר וכיצד ממומש היום , בדרך כלל , תפקידו הביקורתי של הסופר או של איש הרוח ? וכנגד מה , בעצם , מכוון העוקץ הביקורתי של המבוא ושל המאמרים הכלולים באסופה זו ? ובכן , חוקרי הספרות העברית נוהגים להמחיש לעצמם את עמדתה הביקורתית של הספרות לנוכח ההיסטוריה ותעתועיה בעזרת דמותו של " הצופה לבית ישראל " , פרי עטו של יצחק ארטר ( . [( 1858 ] 1996 דמות ספרותית ותרבותית זו שבה ומופיעה במקומות ובגלגולים רבים בספרות העברית המודרנית מאז היוולדה בגליציה של תחילת המאה התשע - עשרה , בסאטירות האנטי-חסידיות שכתב ארטר . הצופה לבית ישראל הוא אינטלקטואל ביקורתי , מורם מעם , המתיר לעצמו להביע " את אשר הומה לו בקרבו " , בניסוחו של ארטר , ואף להצליף לעתים בעם בשבט הביקורת , בשרביט מושחז של דיו . האינטלקטואל הזה , שידיו אמונות על שחיטת הפרות הקדושות , ומיומנות בפירוק ספקני של מערכות הצידוקים החמימות של חברות המתקשות לצעוד לעבר הקדמה ( לפחות לדעתו ) , ובכן האינטלקטואל הזה עשוי להופיע על במת ספרותנו בדמותו של מבקר חיצוני - למשל בדמות משולם האשתמועי , הנוסע הצעיר והחקרני , פרי דמיונו של המשכיל הברלינאי יצחק אייכל , שביקר בשנת 1790 את אירופה היהודית מנקודת מבט כמו - מזרחית ( משולם גדל והתחנך בעיר חלב ) ( אייכל [(; 1790 ] 1979 או בדמות הרציונליסט האנטי - חסידי , למשל בסאטירות המשכיליות של ארטר ושל יוסף פרל . בהזדמנויות היסטוריות אחרות הצופה פועל פחות כרציונליסט ויותר כמבקר חברתי שעיקר כוחו נשאב מן המיקום ההיסטורי הספציפי שלו : זו הייתה האסטרטגיה של מנדלי מוכר ספרים או י " ל גורדון . בזמנים אחרים נפגוש את הצופה בדמות של נביא פוליטי - רוחני היודע לאחד ולכנס יותר משהוא יודע לקרוע ולפצל ( חשבו על ביאליק ואחד העם ) . לאחר קום המדינה , ועם עליית חרושת התרבות הישראלית , דמותו של הצופה מתכנסת שוב ושוב אל עמדתם התרבותית של הוגים כנתן זך , אותו לוחם מריר ופרובוקטיבי הנאבק ללא לאות למען שרידתה של התרבות הגבוהה בחברת ההמונים . . 1 הסאטירה הראשונה של ארטר , " מאזני משקל " , פורסמה בשנת . 1822 האוסף כולו פורסם ב - . 1858 ראו ארטר . [ 1858 ] 1996
|
|