|
|
עמוד:8
בחרנו להציג לפניכם את המאמרים לפי הסדר הכרונולוגי של הופעתן של היצירות העומדות במרכזם . מאמרו של דרור משעני פותח את הדיון בקריאה בספר הקבצנים למנדלי מוכר ספרים ומדגיש את ההיבט המעמדי בו . מאמרו של משעני פועל הן כקריאה טקסטואלית צמודה של הטקסט המנדלאי - היינו קריאה ב " טקסט " שטוח המזמין ביצועים ותזמורים מחודשים , ולא ב " יצירה " שיש לה היסטוריה ויוקרה - הן כהצעה תיאורטית וקונקרטית לפרשנות לא לאומית ולא מלאימה של כתבי סבה של הספרות העברית החדשה . מאמרו של שי גינזבורג עומד על הופעתו של המעמד כהיסט ( trope ) רטורי בהגותם של שני כותבים מרכזיים במחנה הציונות הפועלית : דוד בן - גוריון ומאיר יערי . גינזבורג מראה כיצד השקפתם הפוליטית של בן - גוריון ושל יערי על יחסי הלאום והמעמד מתעצבת באמצעות מבנים ספרותיים דוגמת ה " סמל " : הופעתו המרומזת או הגלויה של הסמל במאמריהם מסייעת להעלים עימותים מעמדיים או להדגישם בתוך הגוף הלאומי . גינזבורג מנהל דיאלוג מתוח עם ביקורתו של זאב שטרנהל על מורשת הציונות הסוציאליסטית , ומראה כיצד הרטוריקה של בן-גוריון ( " בעלי הבית האמיתיים של הארץ הינם פועליה " ) , גם כאשר היא מעמדית ו " אוניברסלית " כהגדרתו של שטרנהל , עשויה להכיל רכיבים פוליטיים דורסניים כלפי מי שאינם מסוגלים או אינם מעוניינים להתעלות לדרגת " פועלים " או " חלוצים " . מאמרה של דולי בן חביב עוסק בצומת שבין הייצוג המעמדי לבין הייצוג המגדרי והאתני . בן - חביב בוחנת את ייצוג האישה התימנייה בקרב כותבות בנות העלייה הראשונה ( חמדה פוחצ ' בסקי , נחמה בן - יהודה , חנה בולוטין ) ובקרב כותבים גברים שפעלו בתקופה מאוחרת יותר ( אביגדור המאירי , יהודה בורלא , חיים הזז , לוי אריה אריאלי ) . ספרות זו , טוענת בן - חביב , מעצבת את האישה התימנייה כ " סוכנת תרבות " דווקא , כלומר כמי שמסייעת לקהילה התימנית לאמץ את ערכי הנאורות המערבית . ואכן , ההבדל הקבוצתי שעולה מן הספרות שמנתחת בן - חביב הוא בראש ובראשונה הבדל אתני - תימנים לעומת אשכנזים - ולא מעמדי . לדבריה , הפירוש הספרותי של הסדר החברתי והתרבותי בקורפוס שהיא בוחנת הוא לעתים מעמדי , אך הוא בעיקרו תרבותי . הוא צומח פחות משאלות מעמדיות ויותר מעימותים בין דת לחילוניות , בין גישות פטריארכליות לגישות שוויוניות כלפי נשים , ובין " פרקטיקות ריפוי נחשלות " לבין "רפואה מודרנית הנשענת על חשיבה מדעית " , כדבריה . חנן חבר מציע קריאה פוליטית מפורטת ברומן היסטורי פרי עטו של משה שמיר , מלך בשר ודם . חבר מפרש את האלמנטים התיאולוגיים -פוליטיים והמעמדיים העולים מן העימות בין אלכנסדר ינאי , המלך החשמונאי , לבין שמעון בן שטח . ינאי מעוניין לשרור על עמו כ " מלך יחיד לאלוהיו " ולגייס לשם כך מערך תיאולוגי - פוליטי המבשר את הממלכתיות הלאומית ; מנגד , שמעון בן שטח - המבטא ברומן את קולם של הפרושים ואת האינטרסים של דלת העם
|
|