|
|
עמוד:7
פתח דבר הקובץ שלפנינו בוחן את ההיסטוריה הפוליטית של הספרות העברית החדשה מנקודת מבט התרה אחר פואטיקה המעזה להיות חלשה , פסיבית ומפוצלת בעמידתה מול ההיסטוריה . מאמרי הספר , ובהם המבוא התיאורטי וההיסטורי הפותח אותו , מציעים חלופה שמאלית קונקרטית להמשגת כוחה הפוליטי של הספרות העברית בת זמננו . אנו שואפים לדחוק את תפיסת הספרות ליברלית - תפיסה שעדיין שלטת בשמאל הספרותי והתרבותי בישראל , היונקת את השראתה האידיאית והפוליטית מתקופת ההשכלה ומערכי הנאורות האירופית - ולהציע במקומה היסטוריה ספרותית המראה כיצד דווקא התפרקותו של הגוף הספרותי הלאומי - הומניסטי טומנת בחובה פוטנציאל ביקורתי ופוליטי בלתי מבוטל . המאמרים המכונסים באסופה זו עוסקים כולם , בצורה זו או אחרת , בדרך שבה הפוליטיות של הספרות העברית חורגת מן העמדה הליברלית -אידיאליסטית הקרויה על שמו של הצופה לבית ישראל , עמדה שתידון בפתח פרק המבוא . לסוגיית היריבות המעמדית מקום חשוב בכל המאמרים , ואולם סוגיה זו אינה ראשונית , ובוודאי לא יסודנית . שאלת המעמד עמדה במרכז הדיונים הביקורתיים רק בשנות החמישים , שנים שבהן הדיון הספרותי ההגמוני היה טבוע בחותם הבלעדי של תורת הספרות המרקסיסטית . בתקופות אחרות של ביקורת הספרות העברית , גם בשנות החמישים עצמן , סוגיית העימות המעמדי מטופלת לצד סוגיות אחרות , המאיימות לא פחות על אחדותו ועל לכידותו של הגוף הפוליטי הלאומי . אם כן , בכוונת הספר לעמוד על מנגנוני הטיהור וההתעלות הביקורתיים שנועדו לשכנע את הקוראים שהספרות העברית היא אכן קניין לאומי אנושי משותף - אך גם להראות כיצד עימותים חברתיים נוספים קיבלו ביטוי במהלך ההיסטוריה של הספרות העברית . משימה זו משתקפת בתחומי העניין של כותבי המאמרים , לא כולם אנשי ספרות מובהקים : מקצתם מתמקדים בבירור השאלה המעמדית ( משעני , גינזבורג , חבר , בנבג ' י ) , ומקצתם בוחנים את תפקידם של גורמים מגדריים , אתניים ותיאולוגיים בערעור על אחדותה הפוליטית של הספרות העברית . מן הקריאה במאמרי הקובץ עולה תמונה חדשה של ההיסטוריה של הספרות העברית : זו ספרות שאינה מוכנה להסתפק בניסוח ממלכתי ומכובד של מהותה הפוליטית הכוללנית ( " ספרותנו " ) , וגם לא בהפרדה אידיאליסטית והיררכית בין הספרות לבין הפוליטיקה . תחת זאת , המבט המטריאליסטי על הספרות העברית חושף היסטוריה ספרותית שאינה מפסיקה לתור אחר הממשק הראוי בין הספרות לפוליטיקה , שמתעקשת לערער הן על הפוליטיקה של הקנון הספרותי , הן - ברגעים מסוימים - על מהותו של הפוליטי עצמו .
|
|