|
|
עמוד:9
הציבור המשתתף . הישגיו של המהלך המשתף הם יחסיים וצריכים להימדד על פי מאפייני הסביבה הפוליטית שבה הופעל ההליך , מאפיינים חברתיים ותרבותיים של הציבור הרלוונטי , וכן תכונותיה ומגבלותיה של צורת ההשתתפות עצמה . השפעותיו החיוביות של ההליך ומידת תרומתו לדמוקרטיה יימדדו בהקשר הרחב ובשים לב לאופיו הפרוגרסיבי , מידת תרומתו החינוכית ערכית והשפעותיו בטווח הארוך . הביקורת המופנית נגד מידת תרומתם והשפעתם של מהלכי השיתוף מוצדקת במידה רבה , אולם בהתחשב ברשימת הדגשים והשאלות המפורטת לעיל אין בה כדי לערער את נכונותה של הטענה בדבר חשיבות המהלכים לשיתוף הציבור ובדבר הפוטנציאל הטמון בהם להעצמת התושבים ולשיפור הדמוקרטיה . את הכישלונות אני תולה באי התאמתם של התהליכים למטרות שהם נועדו להם או באיכותם הדמוקרטית הירודה ובהפעלתם בסביבה מוסדית וחינוכית לא מתאימה , או לפחות לא בשלה , למהלכים המשתפים . אני מעריכה שאם תהליך השיתוף ייעשה בדרך נכונה ומותאמת , תוצאותיו יהיו טובות לאין ערוך . ההמלצות מסמך זה מביא רשימת המלצות לשיפור ההליכים לשיתוף הציבור ולהפעלתם המיטבית בשלטון המקומי . הכלל המנחה הוא שמהלכים לשיתוף הציבור נועדו להגדיל את השפעתם של האזרחים על חייהם באמצעות פתיחת אפיקי גישה למקבלי ההחלטות והעמקת המעורבות שלהם בהליכים אלה . מכלל רשימת ההמלצות מובלטים במחקר מדיניות זה ארבעה עקרונות , שאינם המלצות גרדא אלא עקרונות מחייבים : . 1 התאמת דגם ההשתתפות לתכונות ההליך ולמטרותיו . . 2 התאמת ההליך לסביבה הפוליטית והחברתית שבה הוא עתיד לפעול . . 3 שילוב דפוסי השתתפות מסוגים אחדים . . 4 הגדלת הייצוגיות : הכללת קבוצות מיעוט ומגזרים מוחלשים .
|
|