|
|
עמוד:10
היא הייתה יהודיה גאה , בת היישוב הישן , ועם זאת קשרה קשרים רבים עם בני העליות השנייה והשלישית : יצחק בן צבי ורחל ינאית , חיותה בוסל מדגניה ב' שהייתה חברתה הטובה . כל שנה היו השתיים נפגשות בצפת בבית בוסל ואימא הייתה מארגנת בהתנדבות את הספרייה במקום . היו לה גם חברים באפיקים , בגבעת ברנר , בקריית ענבים ועוד . היא לא הייתה סוציאליסטית בהשקפת עולמה , ואמרה שאיננה צריכה ללמוד תורות חברתיות המיובאות ממזרח אירופה , כאשר כל הרעיונות נמצאים במקורותינו ; אהבת אדם , עזרה הדדית , שמירת זכויות בדים , אהבת הגר והזר ועוד . על רקע זה הייתה חריגה בשכונה שבה גרנו , " מעונות עובדים ב "' . רוב הדיירים היו מפא " ייניקים שורשיים . באחד במאי , כשרצו לתלות דגלים אדומים על גג ביתנו ( שעמד בחזית השכונה ) אימא לא הסכימה , מאותו טיעון שהזכרתי , שאין זה חג יהודי . למרות היותה בת של רב מכולל הונגרים , היא למדה בירושלים בגימנסיה העברית . לשאלתי " הכיצד " אמרה לי שהייתה זו בקשתה של אימה , שהבנות , היא ואחותה ציפורה תרכושנה השכלה כללית וסבא כיבד את כל בקשותיה של סבתא . היא למדה באוניברסיטה כימיה , ובמקביל עבדה בספרייה הלאומית עד לצאתה לגימלאות . עבודתה בספרייה במחלקה העברית הביאה אותה להתעניין בתולדות הספר והדפוס העברי ובתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל . בעקבות זאת שבה לספסל הלימודים ולמדה יהדות וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים . אימא נישאה לאבא , אשר הלוי , דור תשיעי בארץ , ובנו של הרב בנימין הלוי ורעייתו סולטאנה . באופן זה זכינו לספוג ממורשת ספרד מבית אבא וממורשת אשכנז מבית אימא . לשאלתי כיצד הכירו , סיפרה שבירושלים של אז היו הגימ מיסטיות ( תלמידות הגימנסיה העברית ) נפגשות עם הסמינריסטים ( תלמידי בית המדרש למורים ע " ש דוד ילין ) , וכך הכירו . אימא הייתה ' רנסנסית ' , כמניפה בעלת צבעים רבים ומגוונים . בנוסף לעבודתה בספרייה הלאומית ולעבודתה בחקר תולדות היישוב , למדה בבצלאל ציור אצל הצייר אשהיים ופיסול אצל הפסל לב , ועבודותיה מקשטות את ביתי ובתיהם של רבים מחבריה . היא אהבה מוסיקה קלאסית , ותוך כדי עבודתה במטבח נהגה לזמזם משיריו של שוברט , קטעי ואלסים של שטראוס או אריות מאופרות . היא ואבא , שהיה חובב מוסיקה מושבע , במיוחד של אופרות איטלקיות , אותן שר בשפת המקור , היו מנויים של התזמורת הפילהרמונית מראשיתה . הם סיפרו תמיד בהתרגשות רבה על הקונצרט הראשון שהיו נוכחים בו בניצוחו של טוסקניני . אימא גידלה צמחים רבים במרפסת , וטיפלה בהם במסירות רבה . כשצמח חלה או החל לנבול , העמידה אותו על אדן החלון במטבח , שאותו כינתה " בית החולים לצמחים " . היא אמרה לנו שלצמחים יש תחושות , ונהגה ללטפם ולדבר אליהם . ואבן הם החזירו לה את אותו יחס : תמיד הצמחים שלה שגשגו ופרחו .
|
|