|
|
עמוד:176
. 5 חינוך לאתיקה ומוסר על פי תכניות הלימודים בישראל ד״ר אריאל שריד , שבט תשע״ב , פברואר 2012 מטרתה של סקירה זו היא לתאר את הידע בתחום החינוך המוסרי ולעמוד על מצב החינוך המוסרי במערכת החינוך הממלכתית בישראל , וזאת על מנת לספק לוועדת המומחים את הידע הנדרש בגיבוש מושכל של מדיניות בתחום זה . הסקירה מחולקת לשלושה חלקים : א . הגישות המרכזיות בתחום ודיון במטרות המרכזיות , במושגי היסוד ובמיומנויות השונות שבאמצעותם הגישות השונות מבקשות לפתח , כל אחת לשיטתה , אישיות מוסרית . ב . מצב החינוך המוסרי במספר מדינות החברות ב - OECD ובעיקר במערכת החינוך הממלכתית הישראלית , כפי שהוא משתקף במדיניות משרד החינוך , בתכניות ״חינוך לערכים״ המתקיימות בה , בחוזרי מנכ״ל ומתוך מידע שנוגע ישירות לתחום הידע . ג . נקודות למחשבה על מדיניות בתחום החינוך המוסרי , לאור הדיון בשני החלקים הראשונים . הסקירה אינה עוסקת ביישום המדיניות בפועל בבתי הספר . הסקירה מצביעה על ארבע גישות מרכזיות לחינוך מוסרי או ערכי בספרות המחקרית העכשווית . הגישה הראשונה היא תפיסת ״השיפוט המוסרי״ . גישה זו מבוססת על תפיסה מודרניסטית ( הנאורות ) של האדם האוטונומי _ הרו אָה באדם בראש ובראשונה יצור הניחן בכושר חשיבה ופעולה על פי אמות מידה תבוניות - אוניברסליות . גישה זו ממוקדת בפיתוח יכולות לשיפוט מוסרי אוניברסאלי לפי שלבי התפתחות האדם . הגישה השנייה היא ״גישת ההוקרה״ . על אף שניתן לעשות חלוקה בתוך גישה זו לכמה תת - גישות מרכזיות שונות , יש מה שמאחד את כל תתי - הגישות הכלולות בה : הביקורת על התפיסה המודרניסטית - רציונליסטית של האדם האוטונומי . תת - הגישות המרכיבות את גישת ההוקרה הן הגישה הקהילתנית , המניחה כי הבוגר הראוי או האדם הראוי הוא זה שמקיים את ערכיה של החברה או הקבוצה שבה עבר תהליכי חברות . תת - גישה נוספת היא הגישה הפמיניסטית , המבקשת להדגיש או לכלול את המרכיב ה״נשי״ על ידי מיקוד המבט ביחסים בין - אישיים המושתתים לא על שיפוט אלא הבנה ודאגה הדדית . תת-הגישה השלישית היא גישת האותנטיות , המתירה מקום לביטוי אותנטי של אמונות והעדפות מוסריות של כל פרט או קבוצה במסגרת הדיון על שאלות מוסריות . בכל שלוש תת - הגישות , החינוך המוסרי אמור לצקת תוכן קונקרטי לתהליך ההתפתחות האישיותית וזאת בניגוד לעמדה הפורמלית או הצורנית של גישת ״השיפוט המוסרי״ , לפיה יש להשהות בעת הדיון בענייני מוסר כל תוכן הקשור לזהות קונקרטית . גישה שלישית היא הגישה הפוסט -מודרניסטית שתפקידה לחשוף באופן ביקורתי את מנגנוני הכוח והדיכוי הפועלים על בני אדם ולגרום אצלם לשינוי תודעתי שיוביל לפתיחות לשונות , חשיפה לריבוי משמעויות ושבירה של דיכוטומיות פשטניות רווחות . הגישה הרביעית היא הגישה הביקורתית שמציבה את שחרור האדם מדיכוי כמטרת - העל העיקרית של החינוך . היא מבקשת לעודד תהליכי לימוד שוויוניים יותר , מעורבות והשתתפות - יתר של הלומדים לא רק בתהליך הלימוד אלא גם בקביעת מדיניות חינוכית . בבסיס תהליכי הלימוד מציבה הגישה הביקורתית את ביקורת התרבות ואת העמקת המודעות לחוסר שוויוניות ולפגיעה בח ֵ רויות הטבעיות של הלומדים והמלמדים . כל אלה נעשים במטרה לחנך לחברה שוויונית ופתוחה יותר שאזרחיה מעורבים יותר בעיצוב המרחב הציבורי ולכן גם הפרטי . חשוב לציין כי ארבע ״גישות - העל״ שהוצגו כאן משקפות טיפוס אידאלי . קיימות גם גישות אינטגרטיביות המנסות ליישב תחת קורת גג אחת מרכיבים מכמה גישות שונות . בעקבות חלוקת הגישות לחינוך המוסרי המתוארת לעיל הסקירה מגדירה כמה מושגי יסוד של תחום הידע הקרוי חינוך מוסרי . המושגים הללו הם : אוטונומיה ( לרבות שיפוט מוסרי ומוטיבציה מוסרית ) , דאגה ל״אחר״ ואמפתיה ,
|
|