|
|
עמוד:175
ודן בהפרטה של מערכת החינוך ובהעברת השליטה התקציבית לבתי הספר . פתרון שלישי מתמקד ברב -תרבותיות ובחשיבות הקהילה וערכיה , ומציע להפקיד את תחום תכנון הלימודים בידי גורמים מקומיים . כן קיימות גישות שונות לישימות של תכנון הלימודים במאה ה - . 21 אפשרות אחת היא לחולל רפורמה רדיקלית בתכנית הלימודים , תוך הצבת תפיסה חדשה של ידע , מיומנויות , יכולות , הבנה וערכים . תכנית לימודים מסוג זה מחייבת אינטגרציה בין תחומי הדעת הנלמדים , בהתבסס על ההנחה כי חלק נכבד מעבודת הפיתוח של התכנית מתרחש בבית הספר ובכיתה . אפשרות נוספת היא לקבל את התפיסה המסורתית של הידע _ קביעת מרכיבי הליבה של תכנית הלימודים והשמטת מרכיבים שאינם רלוונטיים , תוך קיום מינימלי של פרשנות מקומית בנושאי פדגוגיה ודרכי הערכה . אפשרות שלישית היא דרך ביניים _ דיוק ובהירות בנוגע לסוגי הידע והמיומנויות החיוניים לכל תלמיד , תוך התייחסות לעומק ההבנה הנדרשת לתלמידי המאה ה - . 21 כלומר , לכל תחום דעת תכנית לימודים רשמית , אך ברמה המקומית אפשר להרחיב את הליבה של התכנית , להעשירה ולכלול בה גם מיומנויות חשיבה מסדר גבוה . זווית ראייה שונה , רדיקלית במידת מה , מציעה למקד את פיתוח תכנית הלימודים בתוך המסגרת הבית - ספרית , שבה המורים והתלמידים מקיימים אינטראקציה מתמדת ויחסי אמון . הצעה זו פירושה גם מתן אפשרות לפעילות עצמאית והענקת אוטונומיה רבה יותר לבתי הספר . סוגיית האחידות בדרישות , הנובעת מתקנים לאומיים ובינלאומיים , היא נחלתן של מדינות שנמדדות בעקיבות באמצעות מבחנים . הסטנדרטיזציה מעוררת גם התנגדות מרובה : היא מדגישה את חולשתם של בתי ספר הפועלים בקרב אוכלוסיות מעוטות אמצעים . המורים חשים שהם נמדדים באמצעות המבחנים הסטנדרטיים ומאוימים על ידם . המבחנים משפיעים על מה שקרוי ״טוהר הבחינות״ . בתי הספר מקדישים את מרבית הזמן ללימוד המקצועות שבהם התלמידים צפויים להיבחן , ומזניחים תחומי חינוך חיוניים אחרים . באופן זה המבחן כשלעצמו הופך להיות מטרת החינוך , ותכנית לימודים אחת אמורה להתאים לכולם למרות העובדה שכלכלת המאה ה - 21 מציבה דרישות לכוח עבודה מגוון בעל טווח יכולות רחב . לנוכח התעצמות הדרישה ל״נשיאה באחריות״ ( Accountability ) נראה כי התפקיד המעצב של ההערכה נזנח בשנים האחרונות , ואת מקומו תפסה הפקת מידע כללי ומסכם על הישגים לימודיים , המאפשר השוואות מקומיות , ארציות ובינלאומיות תוך זניחת היחיד הלומד והמערכות המקומיות . העולם מאמין היום בחשיבות החינוך ושואף לתת חינוך טוב יותר , אולם השאלה היא באיזה אופן . נדמה כי הוא שבוי בתפיסות של תקנים נוקשים ומבחנים תדירים , ללא התייחסות לדמותו של התלמיד היחיד . רבים אף מביעים תחושה של אי - נחת וחוסר אמון במערכת . לשם השגת המטרה נראה כי נחוץ שינוי מערכתי רדיקלי , ולא עוד ״פתרונות קסם״ זמניים בלבד . שינוי מסוג זה עשוי לכלול מחד גיסא צמצום של מספר בחינות הבגרות ושל מספר המקצועות הנלמדים בה בעת בכל המערכת , ומאידך גיסא הכנסת תכנים הומניסטיים , מדעיים ואמנותיים והבאתם לכלל שלמות אינטגרטיבית , הוראה המדגישה את הבניית הידע על ידי הלומד בתהליך הנתון לפיקוח ובקרה , שילוב בין למידה אינדיווידואלית ללמידה שיתופית , הערכה חלופית שמדגישה את שיתוף התלמיד בשלבים השונים של התהליך וכוללת גם את הערכתו העצמית והערכת עמיתיו לכיתה . שינויים מסוג זה נעשו ונעשים בזירות מצומצמות ברחבי הארץ , לרוב בפיקוחו של גף ניסויים במשרד החינוך . ייתכן כי יש לשאוף להרחבת הניסוי ולהחלתו על המערכת כולה . קישור לסקירה המלאה : / http : // education . academy . ac . il / Uploads / BackgroundMaterials / Hebrew -Review 21 th - Reoganizing - Schools . pdf
|
|