|
|
עמוד:32
בחברה העירונית - תעשייתית יש מגוון מקצועות חדשים הדורשים לימוד ובית הספר הוא בעל - ברית של המשפחה : ההורים רואים בו את המוסד שיקדם את ילדיהם ויכשיר אותם לחיים כבוגרים בחברה החדשה ( . ( Coleman , 1990 בעידן העכשווי במערב , מימוש עצמי הוא ערך עליון . גידול ילדים נתפש הן כפוגע בקידום ההורים והן כמחייב השקעה רבה להבטחת הצלחתו של הילד בעתיד . במצב זה המשפחות קט ֵ נות , יש פחות " זמן מבוגרים " פנוי לילדים והאחריות לנושאים שונים ( כגון חינוך מיני או מניעת שימוש באלכוהול ) מועברת מההורים לבית הספר ( . ( Coleman , 1990 ניכר צמצום בסמכות ההורית , ומערכת החינוך נדרשת לטפל בתופעות של אלימות . הרחבת זכויות הפרט והמיעוטים באה לידי ביטוי גם בדרישה גוברת לאפשר יותר אוטונומיה וסמכויות ביצוע לבתי הספר כמייצגים אוכלוסייה מסוימת , חברה מסוימת , מגזר מסוים או אידאולוגיה ייחודית . זכויות נשים : לדרישה לשוויון זכויות בין המינים יש השלכות רבות על מערכת החינוך . במשרד החינוך נקבע תפקיד של ממונה על שוויון בין המינים . התמנתה ועדה ( ועדת גרא ) לבדיקת סטראוטיפים מינניים בספרי הלימוד , ופורסם חוזר מנכ״ל בנושא שוויון בין המינים . עם זאת התפלגות מקצועות הלימוד בבתי ספר תיכוניים ובאקדמיה טרם השתנתה מהותית , מסרים סמויים וגלויים של מורים לתלמידיהם בעניין שוויון מגדרי אינם מבוקרים , ומקצוע ההוראה עדיין מזוהה עם תעסוקת נשים ( אברהמי - עינת , . ( 2007 שינויים נוספים בתפקידי בית הספר : לצד הירידה בסמכות ההורית והעברת תפקידי חינוך נוספים לבית הספר , יש גם דרישה של הורים ליתר מעורבות בנעשה בבית הספר . בישראל יש היענות לדרישה זו , והדבר מתבטא בין השאר במדיניות מוצהרת של משרד החינוך התומכת בשיתוף הורים , במעבר מידע הדדי בין בתי הספר להורים , ואף בקבלת אישור ההורים במקרים מסוימים . בישראל כמעט לא נקבעו הסדרים בחקיקה ראשית , אולם במדינות מערביות כמו הולנד , אנגליה וארצות הברית יש בהחלט _ בעיקר מאז שנות התשעים של המאה הקודמת _ חקיקה הנוגעת לזכויות ההורים ושיתופם בפעולות מערכת החינוך ( גרינבאום ופריד , . ( 2010 את דרישתם של ההורים למעורבות רבה יותר בבית הספר ניתן להסביר כחלק מהגישה התחרותית במסגרת השוק החופשי בכלל החברה , שבקרב ההורים מתבטאת בשאיפה להבטיח לילדיהם הזדמנויות טובות בשוק העבודה העתידי ולפתח בהם יכולות שישפרו את סיכוייהם להישגים טובים בהמשך דרכם כבוגרים ( . ( Yona , 2000 את דרישת ההורים למעורבות בבית הספר ניתן להסביר גם כחלק מזכויות האזרח , שהפכו נורמטיביות בעשורים האחרונים , וכחלק ממגמת השקיפות והאחריותיות של כל המערכת הציבורית ובכלל זה מערכת החינוך ( מיודוסר וחוב ' , . ( 2003 הרחבת האוטונומיה של בית הספר כמייצג אוכלוסייה , מגזר או אידאולוגיה : בשנים הראשונות לקיום המדינה היתה בחינוך הממלכתי מגמה להביא ככל הניתן לאחידות ושוויוניות ולעיצוב מחדש של התלמידים כישראלים , תוך טשטוש ההבדלים התרבותיים של 5 באמצעות פרויקטים כגון ' עיר ללא אלימות ' , ' תכנית מערכתית לקידום אקלים חינוכי מיטבי , לצמצום אלימות והתנהגויות סיכון ' .
|
|