|
|
עמוד:12
הערה 4 לעיל , ( דנה אסטון בעיסוק החברתי הבלתי פוסק בדימויי גוף נשיים ובאופן שבו דימויים אלה מכוננים את תפיסת הנשים בתרבות , ומציעה ליוצרות תיאטרון פמיניסטי סדרת תרגילים להתמודדות עם "תפיסת הגוף" לקראת עבודתן על מופע פמיניסטי . כפי שעולה מהדיון בפרקי הספר , התיאטרון הפמיניסטי נמנה עם הזרמים הניסיוניים ( experimental theatre ) בתיאטרון המודרני . גישתו עולה בקנה אחד עם השקפת עולמם של רבים מיוצרי התיאטרון והתיאורטיקנים במאה , ה–20 שהביעו את התנגדותם לתפיסת התיאטרון כאמנות שמטרתה העיקרית היא לבדר את קהל הצופים ולספק תמונת עולם המאששת את הנורמות התרבותיות של הזרם המרכזי . כמעט כל היוצרים וההוגים שנודעה להם חשיבות בהיסטוריה של התיאטרון המודרני , כגון ברכט , ( 1898-1956 , Bertolt Brecht ) ארטו Antonin ) , ( 1896-1948 , Artaud גרוטובסקי , ( 1933-1999 , Jerzy Grotowski ) מנושקין Ariane ) , Mnouchkine נ . ( 1939 ואחרים , ראו בתיאטרון זירת תרבות שנועדה לאתגר ולבחון מחדש הנחות יסוד חברתיות ותרבותיות . על פי תכניו והאופן שבו הוא חותר לגיבוש שפה ייחודית , הן בכתיבה והן על הבמה , התיאטרון הפמיניסטי , בדומה לתיאטרון הניסיוני במאה , ה–20 קורא תיגר על אופני ייצוג קונבנציונליים . במקום במה מוארת ו"תיאטרלית" שהקהל צופה בה באולם מוחשך בתיאטרון מסחרי , מרבית ההוגים והיוצרים בתחום התיאטרון הניסיוני , לרבות התיאטרון הפמיניסטי , רואים בתיאטרון אמנות עוכרת שלווה , מאתגרת , חווייתית , חושית , בלתי מתפשרת ולעתים חתרנית . אחת התופעות הייחודיות לתיאטרון הפמיניסטי , כפי שכותבת אסטון , היא גיבושן של קבוצות תיאטרון עצמאיות של נשים , המבססות את תהליכי יצירתן על שיתוף פעולה שוויוני ככל האפשר , שאינו מבוסס על היררכיה . אסטון מנמקת תופעה זו בקושי של נשים להשתלב בעמדות מפתח בתיאטראות הזרם המרכזי המנוהלים באופן מסורתי בידי גברים , ובשאיפתן ליצור ולכונן תיאטרון אחר , חדשני . תופעת קבוצות התיאטרון הפמיניסטי סללה את הדרך גם לכינונן של קבוצות תיאטרון קהילתי , שבו נשים מקבוצות חברתיות מגוונות מוצאות 15 בנושא זה ראו למשל : נעמי וולף , מיתוס היופי : על השימוש בייצוגים של יופי נגד נשים , תרגום : דרור פימנטל וחנה נוה , תל אביב : הקיבוץ המאוחד , הוצאת מגדרים . 2010 [ 1992 ] Aston , "Finding a Body , Finding a Voice , " Feminist Theatre Practice 43-56 . 16 17 ספרי מבוא מומלצים בנושא אופיו הניסיוני של התיאטרון המודרני הם : Marvin Carlson , Performance : A Critical Introduction , New York : Routeldge , 2003 . Colin Counsell , Signs of Performance : An Introduction to Twentieth Century Theatre , New York : Routledge , 1996 ; Mark Fortier , Theory / Theatre : An Introduction , New York : Routledge , 2002 ; Michael Huxley and Noel Wittis , eds . The Twentieth Century Performance Reader , New York : Routledge , 1996 . Aston , Feminist" Directions , " Feminist Theatre Practice 42-23 . 18
|
|