|
|
עמוד:9
למרות מרכזיותה של סוגיית הייצוג בהגות הפמיניסטית התיאטרונית , אין הסכמה בקרב יוצרות וחוקרות של תיאטרון פמיניסטי על אופני ביטוי וייצוג פמיניסטיים . אפשר לומר שקיימות גישות רבות לשאלת הייצוג הפמיניסטי בתיאטרון , ולו בשל העובדה שהרקע וההקשר התרבותי , הרעיוני והיצירתי , שבתוכם פועלות יוצרות רבות , שונים ומגוונים . עם זאת , ריבוי סגנונות הייצוג והדיון התיאורטי המתמיד סביבם , מצביעים על האתגר המורכב במימוש אופני ביטוי פמיניסטיים במדיום התיאטרוני המעוגן בהיסטוריה ארוכה בעלת קונבנציות אופייניות . במשך מאות שנים הודרו נשים מתחומי תרבות רבים לרבות תיאטרון . הן לא הורשו לשחק על הבמה , ודמויות נשים במחזות נכתבו בדרך כלל בידי גברים ובוצעו בידי גברים . הדרה זו התרחשה בתיאטרון היווני הקלאסי , בתיאטרון ימי הביניים , ועל הבמה השייקספירית . יש לציין שבד בבד עם צמיחת המחקר ההיסטורי–פמיניסטי של תיאטרון ומופע , הולך ומצטבר ידע על נשים שיצרו והופיעו בהקשרים שונים – במיוחד לאור העובדה שתחום לימודי מופע ( performance studies ) מרחיב את גבולות ההגדרה של התיאטרון – אם כי מדובר עדיין במיעוט נשים באופן יחסי לגברים . אמנם ההיסטוריה של נשים בתיאטרון אינה שונה מההיסטוריה שלהן בזירות ציבוריות אחרות , ובכל זאת היעדרן מהתיאטרון משמעותי לאור התפיסה המסורתית של התיאטרון כאמנות מימטית , השואפת לחקות את ה"מציאות . " אם צדק המלט במילותיו המפורסמות לשחקנים , כי תפקיד הבמה to hold as twere' the " , mirror" up to nature להיות ( מראה לטבע / מציאות ) ( המלט , ( III . 2 . 22 הרי שלפנינו מראה המשקפת עולם נעדר נוכחות פיזית של נשים : זהו עולם שאין בו גוף , קול או מראה נשי , וכפי שטוענת סו–אלן קייס , זהו עולם שבו נשים נבראות ומתחוללות באמצעות מחשבה גברית וגוף גברי . טענה בסיסית זו היא מהותית לניתוח היסטורי של התיאטרון מנקודת מבט פמיניסטית , שכן , אם בוחנים את הדרמה הכתובה בלבד ( ללא דיון במימושה הבימתי ) כי אז דומה שנשים אכן " מיוצגות , " שכן מחזות רבים כוללים דמויות נשיות ראשיות . גם כשמדובר בדמויות מורכבות כמו אנטיגונה , קליטמנסטרה , מדיאה , אלקסטיס ועוד , מוסיפה וטוענת קייס , דמויות הנשים בקנון הדרמטי המערבי מעוצבות בדרך כלל על פי תכונות סטריאוטיפיות החוזרות על עצמן , ובין שמדובר בתכונות חיוביות ( עצמאיות , חזקות , לעתים אף הרואיות ) ובין שמדובר בתכונות שליליות ( קדשות , רעות ומכשפות , ( הן אינן מייצגות נשים אותנטיות . תכונות אלה מבטאות למעשה " המצאה תרבותית של המגדר הנשי" – תפיסה חברתית שנהגתה ומומשה בידי 6 ראו : Sue-Ellen Case , "Women Pioneers , " Feminism and Theatre , New York : Methuen , 1988 ; . 28-45 Case , Feminism and Theatre 5-7 . 7 Ibid 7-5 . 8
|
|