|
|
עמוד:3
תשובה אחת ויחידה לשאלה ' מהו ערך האמת של טענה זו ? ' , ושהתשובה היא או T או . F אין צורך , ולא נניח , שתמיד מישהו יודע את התשובה ; העובדה שאיש איננו יודע היום את ערכי האמת של פסוקים הטוענים טענות בקשר לעתיד , כגון ' השנה הבאה תהיה גשומה ' או ' בבחירות הבאות לנשיאות ארה " ב ייבחר המועמד הרפובליקני ' , לא תמנע אותנו מלהשתמש בפסוקים מעין אלה כהנחות או כמסקנות של טיעונים . פסוקי-חיווי שונים ייחשבו לפסוקים שונים גם כאשר הם מביעים אותה טענה , אלא אם כן ההבדלים ביניהם הם הבדלים תחביריים גרידא . נעבור לטיעונים . כפי שכבר צוין , אלה משמשים לביסוס מסקנותיהם . אנא שובו ועיינו בדוגמאות ( . ( 6 ) - ( 1 כולן ממחישות את העובדה , שטיעון תורם לאמוננו באמיתיות המסקנה שלו רק כאשר הנחותיו מקובלות עלינו כאמת . אם לרותי ( מ- ( ( 1 ) אין יום הולדת מחר , או אם שמעון אינו נוהג לצלצל אליה ביום הולדתה , הטיעון אינו עוזר לנו להשתכנע שמחר שמעון יצלצל אליה ; כאשר לא יורד גשם , הטיעון ( 4 ) אינו משפיע על הערכתנו ביחס למצב העננות , וכיוצא בזה לטיעונים האחרים . בפילוסופיה נהוג להבחין בין שני טיפוסי טיעונים – טיעונים אינדוקטיביים ( inductive ) וטיעונים דדוקטיביים ( . ( deductive מבין הדוגמאות דלעיל , ( 1 ) הוא טיעון אינדוקטיבי , ( 6 ) - ( 2 ) הם טיעונים דדוקטיביים ; בעזרת הדוגמאות נסביר את ההבדל בין שני הטיפוסים . ההנחות של ( , ( 1 אם הן אמת , מספקות עדות לכך שמסקנתו מתקבלת על הדעת ; לאור הטיעון אנו נוטים להאמין ששמעון יצלצל אל רותי מחר . הטיעון אינו מתיימר להקנות ודאות מלאה שכך אכן יקרה , אפילו למי שבטוח שההנחות הן אמת . זה טיבם של טיעונים אינדוקטיביים : הנחותיהם מבססות את מסקנותיהם במידה זו או אחרת . הטיעונים ( 6 ) - ( 2 ) נראים החלטיים יותר : נראה שכוונת השימוש בהם היא להבטיח את אמיתיות המסקנות על יסוד אמיתיות ההנחות . טיעונים דדוקטיביים מתיימרים להקנות , בכפוף לאמיתיות הנחותיהם , ודאות מלאה באמיתיות מסקנותיהם . 1 לגבי שפות הדיבור ההנחה הזאת מוגזמת ; חלק נכבד מן הטענות שבני אדם מביעים באמצעות פסוקים אינן חד-משמעיות , גם כאשר הקשרן מוסכם על הכל . למשל ' התמונה יפה ' עשוי להחשב ( בהקשר נתון ) לאמת במידה מסוימת , אבל לא לגמרי ( מפני שהיופי אינו מוגדר באופן חד-משמעי ) . 2 למשל , ' היום יום ראשון ' ו- ' מחר יום שני ' ייחשבו לפסוקים שונים ( המביעים אותה טענה ); אבל ' אבוא , אם תקרא לי ' ו- ' אם תקרא לי – אבוא ' ייחשבו , לענייננו , כאותו פסוק , וכך גם ' דנה ורמה ממהרות ' ו- ' דנה ממהרת ורמה ממהרת ' .
|
|