|
|
עמוד:12
עם זאת , ראינו גם שלעתים ההבחנה ביניהם איננה חדה ואפשר להתייחס למשתנה חיצוני מסוים גם כך וגם כך . הגורמים העלולים להשפיע על התנהגות הנחקר ישירות או בעקיפין והנובעים מהאופי החברתי של מחקר ההתנהגות מאיימים על תוקפם של ממצאי המחקר שכן הם עלולים לגרום לטעות שיטתית שתהווה הסבר חלופי לממצאים הללו . בחלקם הגדול נהוג להתייחס אליהם כאל קונפאונדינג שכן קשה להפריד בינם לבין המשתנה הבלתי-תלוי הנחקר . בשאלון שהועבר למדגם גברים בני המעמד הבינוני נשאלו הנחקרים על הרגלי צריכת האלכוהול שלהם . 90 אחוזים מהנשאלים השיבו שהם שותים בממוצע פחות מכוס אחת של משקה חריף ביום . מסקנת החוקרים הייתה אפוא , שגברים מן המעמד הבינוני אינם מרבים לצרוך משקאות חריפים . נסו להעלות בדעתכם לפחות גורם אחד שהיה עלול לעוות את תוצאות המחקר המתואר במסגרת ; במילים אחרות : מצאו סיבה אפשרית שהניעה נחקרים רבים לדווח על צריכת אלכוהול נמוכה אף-על-פי שבמציאות הם שותים יותר . 0 רבים מכם ציינו בוודאי שדיווחי הנשאלים בסקר אינם משקפים בהכרח את התנהגותם . חשיפת הרגלי השתייה בריאיון אישי או בשאלון אינה נעימה לנחקר מאחר שהחברה מגנה שתייה מופרזת , ולכן ייתכן בהחלט שבמציאות הוא שותה יותר אלכוהול . סביר לשער שלא רק הרגלי השתייה האמיתיים הכתיבו את תשובות הנחקרים ) המשתנה התלוי ( אלא גם רצונם להיראות באור חיובי בעיני המראיין או החוקר . השאיפה להשאיר רושם חיובי בעייתית מפני שהיא משפיעה על המשתנה התלוי הנחקר אף-על-פי שלא נכללה בין המשתנים הבלתי-תלויים הנחקרים . איום זה מעלה את האפשרות שההסבר שהוצע לתוצאות המחקר אינו מדויק ושאפשר להסבירן גם בדרך אחרת . בראייה קיצונית ופסימית אפשר לראות את התוצאות של רבים מהמחקרים במדעי החברה כטעויות שיטתיות ) ארטיפקט או קונפאונדינג ( הנובעות 1 ביחידה 6 דנו על תוקף פנימי ועל ארטיפקט בסעיף , 6 . 2 . 2 על תוקף מבנה ועל קונפאונדינג בסעיף , 6 . 2 . 3 ועל ההבחנה ביניהם בתשובות לשאלות . ו-17 15
|
|