|
|
עמוד:10
המורכבות בהתנהגותו של הנחקר האנושי מתבטאת גם בתוצאות המתקבלות בניסוי מבוקר היטב שנערך במקום ובזמן נתונים , לעומת התוצאות של אותו ניסוי עצמו כאשר הוא נערך במקום ובזמן אחרים . אפשר לומר בהכללה שהנחקר האנושי אינו חדל להפתיענו . מורכבות ההתנהגות האנושית נובעת במידה רבה מטבעו של היצור האנושי . עם זאת , חלק מהמורכבות נובע מאופיו החברתי של מחקר ההתנהגות . אפשר לראות את המחקר החברתי כפעולת גומלין אישית בין נחקר לחוקר , כדוגמת זו שבין מראיין למרואיין או בין צופה-משתתף לאובייקט נצפה . זאת ועוד , הנחקר האנושי יודע על-פי-רוב שהוא משתתף במחקר ושהוא עומד בקשר עם אדם נוסף – החוקר , הנסיין , המראיין או הצופה – וגם זה מצדו מודע למצב המחקר . לאופיו החברתי של המחקר ההתנהגותי ולמודעות הנחקר והחוקר אליו ) הן בשדה והן במעבדה ( נודעת השפעה רבה על התנהגותם . לעתים קרובות הנחקר מנסה לנחש מה הן השערות החוקר ולהתאים את התנהגותו אליהן , גם אם אין זו ההתנהגות האופיינית לו במציאות . לפעמים הוא משתדל להתנהג בדרך שנראית לו מקובלת מבחינה חברתית ) למשל , בתשובותיו לשאלון עמדות ( אף אם התנהגות זו אינה משקפת כלל את התנהגותו במצבים החברתיים שנשאל עליהם . באשר לחוקר , ציפיותיו
|
|