|
|
עמוד:3
ב . על גלגולי שמות בעלי–חיים בימי הביניים ובתקופת ההשכלה בזמן שהעברית פסקה מלשמש שפה טבעית ומדוברת , היא לא מתה . הטקסטים העבריים במקרא ובספרות חז"ל נלמדו , נקראו ונדונו , ואף נכתבו טקסטים עבריים חדשים בכל תחומי התרבות . אך משום שהעברית לא הייתה לשון טבעית , כי לא היה אדם ששפת אמו הייתה עברית – היה מעמדה מעמד של לשון סבילה , לשון בהקפאה , שאפשר להשתמש בה בעת הצורך , בהתבסס על הדקדוק ואוצר המילים הקיים , ואף לספח אליה צורות לשון ומבעים , כשלא נמצאה דרך להתבטא בדרכים הקיימות . כתוצאה מכך במשך קרוב לאלף שנים , עד שהעברית התחייתה , ( 1 ) יכול בעל–חיים מסוים – בזמנים ובמקומות שונים – להיקרא בשמות שונים , או ( 2 ) שם מסוים ( signifier ) יכול היה לציין בעלי–חיים שונים . . 1 השמות אנקה וקפוד אוחזים בבעל–חיים אחד : hedgehog אנקה וקפוד הם שמות בעלי–חיים הנזכרים במקרא . האנקה נזכרת ברשימת השרצים בתורה , וייתכן שציינה סוג של לטאה . הקפוד נזכר בספרי הנביאים , וציין בוודאי עוף דורס לילה . את השמות האלה פירש רש ) "י במאה האחת–עשרה : ( הריצו , ( h risson ) "ן אותו היונק בעל הקוצים הנקרא גם בימינו קפוד . במאה השלוש–עשרה כתב גרשון בן שלמה חיבור בשם שער השמים , ובבואו לתאר את הקיפוד לא ידע את שמו העברי . בשני מקומות שונים בספרו קרא לו בשמו הצרפתי : א ( י ) ריצו"ן . אך במשך האלף השני לספירה , נקטו יודעי העברית , במיוחד בספרי הטבע , שתי דרכים לציון החיה הקוצנית : קפוד ואנקה . במאה השלוש–עשרה תרגם נתן המאתי באיטליה את הקאנון של אבן סינא , והוא נקט לשון קפוד , וכמוהו נהג אף יוסף אלבו בספרד במאה החמש–עשרה בספר העיקרים . לעומת זאת , לציון אותו בעל–חיים , , hedgehog משמשת לשון אנקה במשך כשלוש מאות שנה : מתתיהו דלקרוט , בספרו המתורגם מצרפתית צל העולם ( במאה השש–עשרה , ( ברוך בר"ל לינדא בראשית למודים , ( 1788 ) שמשון בלוך בשבילי עולם ( 1822 ) ויהוסף שווארץ בתבואות הארץ . ( 1845 ) למרות זאת , הפור נפל לטובת השם קפוד , כנראה בזכות הכרעתו של מנדלי בספרו תולדת הטבע , ( 1862 ) בעקבות יוסף שיינהאק בספרו תולדות הארץ . ( 1841 ) למנדלי הייתה השפעה גדולה על הקורא העברי , ובהעדיפו את הקפוד על פני האנקה , נחרץ המאבק על השם . אך העובדה שבמשך מאות בשנים השתמשו באנקה לציון הקיפוד , היא חלק מתולדות העברית , וראוי לתעד את הפרק הזה במילון ההיסטורי של העברית .
|
|