|
|
עמוד:יג
בביקוש לרשיונות ומהעלייה בדמי השכירות עלה גם מחיר הרשיון — כלומר עלה הערך של המתנה שהממשלה מעניקה לנהג השכיר בתום שבע שנים . העלייה בערך המתנה הביאה לעלייה נוספת בביקוש לשכירת רשיונות ובמחיר הרשיון , ולמעשה התפתחה בועה מלאכותית במחירי המוניות . כך קרה שחלק מהנהגים שעבדו תמורת שכר רעב בציפייה לפרס הגדול , קיבלו לאחר שבע שנים הרבה פחות מערך השקעתם , שכן בועות דרכן להתפוגג . ניתן לנהל ויכוח אידיאולוגי האם מוצדק להעניק רשיון במחיר מופחת לנהג שכיר , ברם ההתעלמות מחוקי הכלכלה יצרה מצב שאף מצדדי החוק לא ציפו לו ולא בירכו עליו . דוגמאות נוספות ניתן לקבל מהתערבות המדינה ביחסי העבודה . גם כאן , לצד חוק שכר מינימום , שגם אם השפעתו על היקף התעסוקה שלילית , הרי שהוא מסייע לעובדים בעלי כושר השתכרות נמוך , קיימים חוקים שמטרתם טובת העובדים החלשים אך התוצאה , עקב התעלמות מחוקי הכלכלה , שונה . אביא כדוגמה את האי צדק שגורם "חוק פיצויי פיטורים" שנחקק ב . 1963 החוק קובע שכל עובד ) בסייגים מסוימים ( שפוטר ממקום עבודתו זכאי לקבל פיצויים ממעסיקו לשעבר בסכום של שכר חודש אחד לכל שנת עבודה . אילו קבע החוק פיצוי סיום עבודה שאינו תלוי בסיבה לסיום ההעסקה ) נאמר , בסך שכר חודש אחד לכל שנת עבודה , ) כי אז היו לחוק השלכות כלכליות מוגבלות למדיי : המעסיק היה צריך לחסוך שיעור קבוע מהשכר ) שקל אחד מכל שלושה עשר שקלים ( ולשלם לעובד את הסכום הנחסך בסיום תקופת העבודה . בשיווי משקל תחרותי היה הסכום הנחסך יורד למעשה משכרו של העובד , והתוצאה הייתה חיסכון כפוי ולא יותר . אבל , במתכונתו הנוכחית של החוק , המעסיק חוסך עבור העובד ) ובאופן חלקי על חשבונו ( חלק מהשכר שאותו יקבל העובד רק אם יפוטר . כלומר , דווקא העובדים הפחות מוכשרים או הפחות מסורים , אותם עובדים שהמעסיק יבחר לפטר , יקבלו את התוספת לשכרם . לא הוגן במיוחד . אולם החוק , מלבד חוסר הגינותו , גם מעודד את העובד המעוניין לעזוב את מקום עבודתו להתרשל במילוי תפקידו ובכך להסב נזקים למעסיק , כדי שמעסיקו ייאלץ לפטרו והוא יזכה בפרס המגיע על פי החוק לעובד הגרוע . ההתעלמות מהשלכות החוק על התמריצים לעובדים — כלומר התעלמות מחוקי הכלכלה — הולידה חוק גרוע .
|
|