|
|
עמוד:13
תקציר בחינה מדוקדקת של שיטות המשפט והפוליטיקה ב 57 – משטרים פוליטיים דמוקרטיים ברחבי העולם מעלה כי הדפוס הרווח ביותר ליחס בין תפקידי התביעה הכללית הפלילית לייעוץ משפטי לממשלה הוא של פיצול מוסדי בין הייעוץ המשפטי לממשלה או לרשות המבצעת לבין התביעה הכללית . בדרך כלל - בערך בשני שלישים מן המדינות הדמוקרטיות בעולם - התביעה הפלילית הכללית מתנהלת באמצעות רשות נפרדת ועצמאית באופן מוסדי , והייעוץ המשפטי לממשלה או לרשות המבצעת , כמו גם ייצוג המדינה בנושאים אזרחיים ) הן כנתבעת הן כתובעת , ) נתונים למוסד היועץ המשפטי לממשלה שהוא בדרך כלל חלק ממשרד המשפטים . היעדר מוחלט של פיצול מוסדי ותפקודי ומצב שבו היועץ המשפטי ממונה ישירות גם על התביעה הכללית - בדרך כלל כחלק ממשרד משפטים - יש רק ב 37 % – מן הדמוקרטיות בעולם . במדינות שבהן אין פיצול מוסדי כאמור יש בדרך כלל פיצול תפקודי : למרות היעדרה של הפרדה מוסדית היועץ המשפטי אינו מתערב בהחלטות התביעה הכללית . לכן המצב בישראל - היעדר פיצול מוסדי בין היועץ המשפטי לממשלה לבין פרקליטות המדינה וגם היועץ המשפטי , שלרוב אינו מומחה במשפט פלילי , אחראי על פרקליט המדינה ויכול לבטל את החלטתו - הוא מצב חריג למדי בהיבט השוואתי . במחקר זה נבחנו היבטים של המצב בישראל לנוכח תרחישים של תפקוד היועץ המשפטי והתביעה הכללית במצב של פיצול מוסדי . נבחנו גם היבטים מוסדיים היכולים ללמד אם אכן יביא הפיצול המוסדי להיחלשות מעמדו של היועץ המשפטי כמוסד מנחה ומייעץ לכלל המנהל הציבורי בישראל ; כמו כן נבחנו השפעות הפיצול על מעמד התביעה הכללית - פרקליטות המדינה כיום . ההמלצה המרכזית המפורטת במחקר היא להביא לפיצול מוסדי : להערכתי יביא הפיצול לחיזוק ניכר של התביעה הכללית בישראל ואולי גם של היועץ המשפטי לממשלה . הפרק הראשון בספר הוא ניתוח השוואתי של מגמות איחוד מוסדי מול מגמות פיצול מוסדי של תפקידי הייעוץ והייצוג האזרחי אל מול התביעה הפלילית ברחבי העולם . ניתוח זה מתבסס בעיקר על חומר ראשוני שאפשר השוואה בין 57 שיטות משפט במדינות דמוקרטיות .
|
|