|
|
עמוד:279
קובץ שני " משלי שלמה" ( י , א - כב , טח פרקים אלה מהווים את האוסף המרכזי והגדול ביותר של משלים בספר . הם מיוחסים לשלמה , ומספר הפסוקים 375 כמספר שלמה בגימטריה , ואם יש חשיבות לעובדה זו הרי שהלקט נערך או הושלם על ידי סופרים ששיטת הגימטריה היתה ידועה להם ( לעוד מקרה של שימוש אפשרי בגימטריה לקביעת אורכה של יחידה ראו לעיל , עמ ' , 8-7 ולהלן , עמ י ;( 495 אף משתמע מכאן שלא השתרבבו ליחידה זו פסוקים נוספים אחרי חיבורה או עריכתה המעצבת ; וראו להלן , על תהליך ההתהוות של הקובץ . ניתן לפרש כמעט כל פסוק לעצמו , למעט יוצאים מן הכלל בודדים , כאמרה עצמאית ולא יורגש שחסר משהו . אין בכל האוסף סימן מפורש פורמלי לחלוקה נוספת כגון כותרות משנה ונוסחות סיום שעל פיהם ניתן להבחין ביחידות קטנות . מלבד הפסוק הראשון באוסף עוד שני פסוקים מתחילים במלים "בן חכם " ( יג , א ; טו , כ , ( ופסוק אחד כולל "בני " בתוכו אך לא בתחילתו ובפנייה וזירוז ( יט , כז ; והשוו לשימוש זה כג , טו , יט , כו ; כד , יג , כא , בפתיחות להוראות הבודדות באוסף "דברי חכמים " וראו להלן ;( פסוקים אלה עשויים להיחשב לפתיחות חדשות , אך אין סימן אחר לכך . על אף העדרם של סימנים פורמליים לחלוקת משנה רגילים לחל ק את הפרקים האלה לשתי יחידות גדולות על סמך שיקול סגנוני -י ) טו ; טז , א-כב , טז : ( החלק הראשון גדוש בפסוקים שיש בהם תקבולת ניגודית , ההולכת ומתמעטת וכמעט נעלמת בחלק השני . רוב הפירושים החדשים לספר משלי מתייחסים לאוסף זה כאל לקט של משפטים בודדים ומשלים בני פסוק אחד בלבד שאין ביניהם קשר , לא ענייני ולא ספרותי , וכל פסוק זוכה לפירוש לעצמו . יש המכנים את היחידה הזאת "ספרות המשפטים . " מק קיין אף הרחיק לכת עד כדי סידור פירושו לפי סוגי פסוקים , או לפי פסוקים בעלי רעיון משותף ולא לפי סדר הפסוקים הקיים . גישה זו המתייחסת בביטול לסדר מכוון בפסוקים בחלק זה של הספר מצאה ביטוי גם בפירושו של טרמפר לונגמן . כבר פרשני ימי הביניים כמו רמ"ק , רבינו יונה והמאירי הכירו בכמה "פסוקים דבקים" כביחידות משמעותיות , ופירשו את הפסוקים הבודדים לא באמרות עצמאיות ותלושות זו מזו אלא בהקשרם ובהתחשב בפסוקים הסמוכים , בין שהמדובר בפסוק נוסף בין בכמה פסוקים . כהנא ( במבוא לפירושו , עמ ' ( 11-10 מצא "קצת סימנים בודדים וחלשים בסידורים של הקובץ השני והחמישי " אך הגיש רשימה ארוכה ומרשימה של פסוקים סמוכים שיש בהם מלה משותפת , רצף של עשרה פסוקים שיש בהם שם ה , ' ואף קבוצות פסוקים המתחילים באותה אות , בין שהיא אל > ף" כט , ח י ; וראו טז , כז כט ; כט , ח י , ( בי ) ת " יא , ט יב ) ם '' מ , ( יח , כ כב ; כ , ז ט , כד כז , ( או למ ) ד" טו , יב יח .
|
|