|
|
עמוד:11
II ) 4 ) סקיפיו : תכופות רגיל אני להתפעל , ועמי גאיוס לאיליוס הנמצא כאן , מחוכמתך הנעלה והמושלמת , מרקוס קאטו , בכל העניינים , אך בעיקר אשתאה משום שמעולם לא חשתי , כי כבדה עליך הזקנה ; והרי היא כה נתעבת בעיני רוב הזקנים , עד כי יאמרו שכבד עולם מהר איטנה . קאטו : דומני שאתם משתאים , סקיפיו ולאיליוס , לעניין שאינו קשה כל עיקר . הן כל גיל מעיק על מי שאינם מוצאים בתוך תוכם את הכוח לחיות טוב ובאושר . ברם לאותם המבקשים את הטובות כולן מתוך נבכי נפשם הם , אין שום דבר יכול להיראות כרע , אם כורח הטבע מביאו . ועם דברים ממין זה נמנית במיוחד הזקנה , אשר הכול חפצים להגיע אליה , וכשהיא באמתחתם , יגנוה ; מה גדולה הפכפכותם של טפשים וקלקלתם ! הם טוענים , כי באתם זקנה לפתע פתאום , מהר מכפי השערתם . ראשית , מי אילצם לשער כזב ? הן כיצד תבוא הזקנה אחר הבגרות מהר יותר משתבוא הבגרות אחר ימי הנעורים ? שנית , כיצד יקל עול זקנתם , אם אף את שנתם השמונה מאות היו חיים כשנתם
|
|