|
|
עמוד:1
ראשית דבר בשעת הדעיכה של המרכז הרוחני הוותיק שבבבל פעלו אחרוני הגאונים כשלהבת המתגברת טרם היעלמותה . רב סעדיה , שנתמנה לראשות ישיבת סורא כדי לחזקה , הביא עמו חידושים רבים ובהם סוגה ספרותית חדשה של ספרי הלכה . ספרים אלה , הסובבים סביב נושא אחד , מגישים ללומד בשפתו הערבית את סוגיות התלמוד הדנות בנושא הספר כשהן מבוארות ומתורגמות , עם הפסיקה המעשית העולה מהן והשיקולים המביאים להכרעה זו . רב שמואל בן חפני ( רשב , ( ח" גאון סורא בין השנים , 1013–998 ביסס והרחיב סוגה זו . הוא כתב למעלה מארבעים ספרי הלכה והם נפוצו בכל רחבי העולם היהודי דובר הערבית בתקופתו . ספרים אלה נתחבבו על הלומדים , ורשימות ספרים מגניזות קהיר מלמדות שספרי ההלכה שלו היו כמעט בכל ארונות הספרים שכללו ספרי פסיקה . גדולי ישראל בדורות שלאחריו שיקעו מפסיקותיו בחיבוריהם והלומדים ביקשו מהם להבהיר סתירות בין ספריהם לספרי רב שמואל . ואולם , מסיבות של זמן , מקום ושפה הלכו ונשכחו חיבוריו של ר"ש בן חפני , כמו שאר החיבורים של הגאונים שלא תורגמו לשפה העברית , ורק ציטוטים ודיונים הלכתיים מתקופת הראשונים העידו על מה שהיה ואבד . עם גילוין של גניזות קהיר לפני כמאה שנה החלו להתפרסם שרידים מחיבורי הלכה בערבית יהודית , אם כי חיבורי ההלכה , רובם ככולם , נשארו בקרן זווית . לפני מספר שנים הציע לי פרופ' רוברט ברודי , רבי המובהק בתורתם של הגאונים , לההדיר את ספר הגירושין של ר"ש בן חפני ומסר לי רשימה של קטעים השייכים לדעתו לחיבור . פרופ' ברודי הדריך אותי בכתיבת עבודות המוסמך והדוקטור בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים , העומדות בתשתית פרסום זה , ולימדני תורה עם דרך ארץ . על כך נתונה לו תודתי . ספר הגירושין הכיל במקורו חמישים וחמישה פרקים , כפי שעולה מדברי רב שמואל בפתיחתו לספר , שכן בסוף הפתיחה הוא מנה את כותרות הפרקים . הצלחתי לשחזר את הכותרות של חמישים ואחד הפרקים הראשונים ( לפירוט ראה להלן , במבוא , פרק ג . ( מן החיבור גופו שרדו עשרים ואחד פרקים , מתוכם שלושה עשר באופן מלא או קרוב לכך , ואילו שמונה שרדו באופן חלקי בלבד : מספר שורות ואף פחות מכך . ארבעת הפרקים האחרונים של החיבור לא שרדו ואף איננו יודעים מה היו הנושאים שנדונו בהם . אורך הפרקים אינו אחיד . יש פרקים שלמים שאורכם כמה שורות בכתב היד ואחרים שאורכם כמה עמודים , ועל כן קשה לדעת איזה חלק מן החיבור השלם הגיע לידינו . המהדורה שלפנינו כוללת את המקור , תרגום לעברית והערות לתרגום . לקוראי הערבית הוצג המקור הערבי אל מול התרגום . השתדלתי להגיש לקורא תרגום נאמן למקור , אך העדפתי לעתים את בהירות השפה העברית על פני היצמדות לשפה הערבית ולתחבירה . למהדורה הקדמתי מבוא מפורט , שריכזתי בו את המסקנות העולות מן העיון בדברי ר"ש בן חפני . בדיון נעזרתי גם בהשוואות לחיבורים אחרים מפרי עטו , רובם ככולם שטרם ראו אור , ובמקרים אלה הובא גם המקור הערבי . המבוא כולל שמונה פרקים . בפרק הראשון מרוכזים הפרטים המרכזיים על חיי רשב"ח ועל פועלו . בפרק השני מתוארת שיטת עבודתו בכתיבת החיבור : שיטה מעוררת השתאות של הכתבה בעל פה . מבנה החיבור משוחזר בפרק השלישי , ובו גם נסקר מה שהיה ומה ששרד . הפרק הרביעי עוסק במקורות שעמדו לפני רשב"ח בכתיבת החיבור , ובהם ככל הנראה גם פרשנות קדומה לתלמוד שלא הייתה מוכרת עד כה . בחינת המקורות מפריכה דעות קודמות על אופייה של פרשנות התלמוד בתקופת הגאונים ועל התפיסה החברתית של הגאונים בעיני עצמם . הפרק החמישי , " מקומו של ספר הגירושין במסורת הפסיקה , " מלמד על ההשפעה שנודעה לחיבוריו של ר"ש בן חפני – על הראשונים בכלל ועל הרמב"ם בפרט . נוסח התלמוד שעמד לפני רשב"ח נבחן בפרק השישי . מסתבר שתלמודו של רשב"ח , שנמסר ככל הנראה בעל פה , שימר לעתים נוסח קדום , שלא נשתמר בעדי נוסח אחרים , ולעתים נוסח מאוחר המכיל נוסחאות פירוש . בדיקת הנוסח מחזקת גישות חדשות ביחס לאופיו של הטקסט התלמודי בתקופת הגאונים ומאפשרת לבחון סוגיות בשאלת המעבר של מסורות התלמוד לאירופה . הפרק השביעי
|
|