|
|
עמוד:13
יכולתו של האדם להתגבר על היסודות האנטגוניסטיים הקיימים בו . סיפורה של קרן הקיבוץ המאוחד הוא סיפור החצי השני של אותה כוס , המתאר את יכולתו של ציבור לפעול במשך שנים ארוכות בדרך של שיתוף פעולה , בדרך של הזדהות , של עזרה הדדית וערבות הדדית . המדהים מכל , שאת המערכות המורכבות הללו הקימו והפעילו אנשים שלא היתה להם הכשרה קודמת והם למדו מנסיונם שלהם . כיוונו אותם מטרות ארגונם , שהיה שונה במהותו מכל צורת חיים אחרת בארץ . אפשר שלא ידעו דיים את רזי חוכמת הכלכלה המודרנית וידיעה זו חסרה להם . קרוב לוודאי שלו ידעו היו יכולים להשיג יותר . אלא שגם טובה היתה כרוכה בכך : הם פעלו מתוך פתיחות רבה , מוחם לא נשטף בדוקטרינות מוקדמות , בכל כיוון אפשרי הם חיפשו פתרון לדרך החיים שחלמו להגשימה ובכך התגלתה יכולת להגיע להישגים לא משוערים . כך למשל קם והיה מרחב פעולה בין החברה השיתופית לבין השוק האנרכי , אשר בא לביטוי בהתארגנות בכל התחומים הכלכליים , למן הייצור ועד השיווק המאורגן . יסודות אלה הלכו ונגרעו בחלוף הזמן , מסיבות שלא היה להן דבר עם הצלחת השיטה או כשלונה . וככל שנגרע מכוחה של השיטה הקיבוצית וגבר הניכור לערכי השיתוף בתוך הקיבוצים - כן רבתה השפעת הכלכלנים מבית המדרש של השוק האנרכי . אם לראשונים היה העוז לפקפק במוסכמות ולחפש דרכי יישום חדשות , הרי הדור של בניהם ונכדיהם , בהיותו מושפע מלימודיו במוסדות אקדמים-כלכליים , לא חיפש אחר המשך , אלא להיפך , ניסה להתאים את מירקם החיים הקיבוצי לאורח החיים של החברה הכללית . טענתם שעבר זמנו של "דור האידיאולוגיות" לא היתה אלא טענה לשם שינוי אידיאולוגי . הם זנחו אחת ואימצו אחרת . גם תלמודם עמד ביסוד הסיבוך שסיבכו אלה את ישוביהם . יקשה עליהם מאוד להוכיח שה " שיטה" שפותחה על ידי קודמיהם קרסה מחמת מופרכותה , כפי שרבים מהם טוענים . קל יותר להוכיח שזו קרסה בגלל חולשת הדעת ואי העמידה באותם פתרונות וצירןפים שקודמיהם , ויעקב זק ביניהם , העבירו להם למשמורת . ועוד יילמד הרבה על ההשפעה האידיאולוגית הזאת במעשה שינוי מבנהו של הקיבוץ . ספר זה חשוב לכל חוקר ולומד תולדות הקיבוץ ותולדות תנועת הפועלים . כל המחפש אחר צידוק לעולם הבנוי על יסוד לא מוסרי , המעלה את התחרות האישית האגואיסטית למעלת דת-חיים ימצא בספר זה סיפור מעניין ביותר על ניסיון מצליח , שונה , הנתון בסכנת אובדן בגלל התבטלות ונמיכות רוח .
|
|