|
|
עמוד:9
מוקי צור : עדות לוחמת מימון תנועות מהפכניות הוא אחד הנושאים הבלתי נחקרים . המהפכנים חוששים שבמחקר כזה יתגלו מקורות "לא כשרים ;" שגם אלה ששייכים למעמד "האחר " השתתפו ותרמו חלקם למהפכה , שלה המהפכנים הקדישו את חייהם . בורגנים תרמו לסוציאליסטים . האם אין זו הורדת דמותה וטהרתה של המהפכה ? כך גם "ציונים " הנואמים ציונות אך לא עולים ארצה ומגשימים אותה , אך תורמים לה כסף . האין כאן פגימה בטוהר המפעל ? גם מתנגדי המהפכה אינם מעוניינים בחקירת מקורות המימון של המהפכה , כדי לא להיווכח עד כמה זו הצליחה לשבור לבותיהם של אנשים " אובייקטיביים " יחסית . הם אוהבים מחקרים כאלה רק כאשר דרך בדיקת המימון של התנועה המהפכנית הם יכולים להוכיח תזה קשה : שהמימון מעיד על הממומן . ( כך עשה סולז ' ניצין , כשרצה להשמיץ את התנועה הקומוניסטית והוכיח כי מקור מימונה של מהפכת אוקטובר בא מיהודי סוציאליסט רפה רעיון ועתיר כסף . הוא שמימן את הסעת לנין ברכבת בזמן הנכון והוא היה זה שהביא עלינו את הסובייטים . סולז ' ניצין האנטישמי מצא בכך הסבר לניצחון הקומוניסטי על "רוחה של רוסיה . ( " לתנועה הקיבוצית , יורשת מסורות מהפכניות , תמיד היה צורך לשמור על מימון עצמי כדי לזכות בביטוי עצמי , בפעילות רוחנית , בפעולות תרבות ורוח משלה . עיתונות הפועלים והעיתונות הקיבוצית , תיאטרון ומוסיקה , מומנו על ידי הקיבוצים ; אך גם שליחויות עלומות , מערכות בטחוניות ופוליטיות רבות , שהיו קשורות עם פעילות מתנדבת במדינה , זכו למימון עצמי . חלק מהמימון התקבל מגופים ציבוריים שניהלו את המפעל הציוני וחלק חסכה התנועה הקיבוצית מפיהם של חבריה על מנת לא לוותר על פעילויותיה אלה . המימון החיצוני להתיישבות היה תמיד חלקי . אין התיישבות ללא מימון חיצוני בשום מדינה וארץ . לעתים עושה זאת הממשלה ולעתים עושה את זה החכרת אדמות למכרות זהב , לעתים משקיעים ממונם חיילים על דמי השחרור שלהם או מקבלים אדמות בכוח הזרוע , ולעתים משקיעות בהתיישבות חברות רכבת ונפט . ההתיישבות הציונית היתה קשורה במצבי מימון מורכבים , שהרי למרות שהציונות קראה למיסוי וולונטרי בעם היהודי - התגלה בה במהרה המתח הגדול בין מיסוי לבין וולונטריות . לא כל העם היהודי השתתף והתנועה הציונית לעתים קרובות היתה תלויה בפילנתרופים עשירים , ואלה הכתיבו גם לא
|
|