הקדמה מאת דוד לב־הרי

עמוד:י

במיוחד באירופה . עמדות שתמכו בשוק החופשי נדחקו לשוליים באקדמיה ובעולם המעשה כאחד . על רקע זה חשוב לציין כי אחד היתרונות הגדולים של פרידמן היה שהוא לא הסתפק בניתוח תיאורטי אלא גם השפיע על המדיניות הכלכלית בעולם . לא בכדי הכירו בהשפעתו על המהפכים שחלו כמעט בו זמנית בבריטניה ובארצות הברית עם עלייתם לשלטון של מרגרט תאצ ' ר ורונלד רייגן , וכתרומתו לתנופה הכלכלית העצומה בשתי המדינות בזכות מתן חופש ליזמה הפרטית וצמצום ההתערבות הממשלתית . גם את המפולת הכלכלית והחברתית המוחלטת בגוש הסובייטי ניתן לראות כניצחון גדול להשקפת העולם שבה דגל . אולם ההצלחה הגדולה ביותר של פרידמן היא שעד תחילת שנות התשעים של המאה העשרים , לאחר חצי מאה של פעילות נמרצת , השקפותיו נעשו מקובלות על מרבית הכלכלנים , גם אם לא במלואן . השקפת העולם של פרידמן מתבססת על תפישה שלפיה היזמה הפרטית והשאיפה לרווח יעילות יותר מניהול ממשלתי . אלא שאין די בחופש כלכלי בלבד : חייבת להיות מסגרת כלכלית , חברתית ופוליטית שתגן על רכושם של הפרטים ועל זכויותיהם , על החופש האישי שלהם ועל חופש ההתארגנות , כדי שכולם יהיו מוגנים מפני החרמת רכוש ופגיעות אחרות מצד השלטון ומצד קבוצות חזקות בחברה . ועם זאת , פרידמן לא התעלם מחשיבותה של הדאגה לשכבות החלשות בחברה . הוא היה סבור כי לעתים קרובות נכונותם של אנשים פרטיים להתארגן ולהפעיל מערכות מביאה להצלחה שאינה נופלת מזו של הממשלה , על הסכומים הגדולים של כספי ציבור הנתונים בידיה . אפילו כשמדובר במערכות החינוך והבריאות , פרידמן תומך ביצירת מערכות המשלבות תמריצים כלכליים עם התחשבות בצורכי הציבור . כך , לטענתו , שיטת השוברים בחינוך יכולה בהחלט להתחרות בשיטות החינוך הממשלתיות הנפוצות . חשוב במיוחד שהציבור הישראלי ייחשף לתפישתו של פרידמן . ישראל היא אחת המדינות המפגרות ביותר במידת החופש הכלכלי והיא לוקה בהתערבות יתר מצד הממשלה . מרבית ממשלות ישראל מיישמות מדיניות כלכלית פופוליסטית ולא יזמה חופשית וחופש כלכלי . ההתערבות הממשלתית המרובה מאפשרת למונופולים וקרטלים למיניהם להשתלט על שווקים חשובים במשק . אין ספק שאחת הסיבות לחלוקת ההכנסות הלא שוויונית אצלנו היא ששיטה המבוססת על רשיונות ממשלתיים וסיוע

הוצאת שלם


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר