פרק א' הגישה המדעית בסוציולוגיה

עמוד:10

אינם מתנהגים על בסיס מדעי . לכאורה , המשפטים קובעים עובדות , ובכך כאילו באים לסייע לאנשי המדע לקבוע וווקים לגבי התנהגות ; למעשה , המשפטים האלה מתימרים להיות הם-עצמם חוקים . אולם חוקים-כביכול אלה אין להם על מה שיסמכו , וזאת מכמה סיבות . העובדה שרבים מאמינים במשפטים הללו אינה הוכחה לאמיתותם . לגבי רובם - מידת אמיתותם אינה ידועה . האחרים אינם כלל טענות עובדתיות אלא טענות ערכיות , שאין לאמתן בדרך אמפירית כלשהי ( לדוגמא , משפט מסי : 4 "העיקר הבריאות ; " או משפט מסי 14 . "אדם ניכר בכוסו , בכיסו ובכעסו . ( " מוסכמות אלו באות לבטא ערכים חשובים , ומתקבלות בין אם אנשים בריאים אם לא , וגם אם אדם ניכר בתכונות אחרות בנוסף לכוסו , לכיסו ולכעסו . אך הטעם העיקרי לכך שמוסכמות אלו אינן בגדר היגדים מדעיים הוא , שהמושגים המרכיבים אותן אינם ברורים וחד-משמעיים . קשה על-כן לדעת איך לבדוק את נכונותם טל היגדים אלה ( האם הם מתאימים למציאות ) . נקח , לדוגמא , משפט מסי : 6 "דופקים את השחורים . " גם אם יישמע הדבר מגוחך ברגע הראשון , חובה עלינו לשאול : מה זאת "דפיקה" ומיהם "שחורים ? " לו היינו מעלים שאלות אלו בשיעור , מיד היה מתפתח וויכוח על הגדרת שני המושגים האלה . וויכוח כזה משמש כהוכחה הטובה ביותר לחוסר הבהירות שלהם . לוח מסי ו מוסכמות חברתיות , חובמת הרחוב , וסיפורי סבתא . 1 הצברים הם שחצנים . . 2 תימנים הם חרוצים . . 3 תוצרת חוץ טובה יותר מתוצרת הארץ . . 4 העיקר הבריאות . . 5 ילדים קטנים - צרות קטנות ; ילדים גדולים - צרות גדולות . . 6 דופקים את השחורים . . 7 כסף מתחתן עם כסף . . 8 לא הולך בארץ בלי צעקות . המשך בעמוד הבא

הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר