|
|
עמוד:9
על השאלה האם נדור הארץ הוא הסובב את השמש , או להלפך ( שאלה שעליה הניסיון היומיומי אינו נותן תשובה חד-משמעית ) או בוויכוח בין דרווין ואבולוציוניסטים אחרים לבין אנשי דת על "מוצא המינים . " השפעת הידע היומיומי על העבודה המדעית אינה תופעה חדשה , ואיננה מוגבלת למדעי החברה . עם זאת , רגישותם של אנשי מדעי החברה לטענה , שהם "מוכיחים את המובן מאליו , " היא אולי הגורמת להם להעריך יותר אותם מימצאים העומדים בניגוד לשכל הישר . אפשר שמימצאים כאלה עוזרים למדעי-החברה להוכיח את ערכם המדעי . ראוי לחזור כאן על שני ההיבטים של הקירבה בין הניסיון היומיומי והעבודה המדעית החברתית , שהוזכרו לעיל . סוציולוגים משתמשים בעבודתם באותן מלים הנהוגות בפי ה"אדם ברחוב , " כגון : נורמה , תרבות , מעמד , תפקיד , סמכות , כוח , אבל בשימוש המדעי מקבלות מלים אלו לעיתים קרובות משמעות ספציפית ומוגבלת יותר . בשלב ראשון עלול הסטודנט או הקורא להתבלבל , באשר מוטל עליו ללמוד ולתרגל משמעויות חדשות למלים מוכרות . נוהג אחר המקובל על סוציולוגים הוא ליטול מלים מהשפה היומיומית ולהשתמט בהן כמושגים מופשטים , המביעים משמעויות מסויימות . מערכת דתית או חיי המשפחה נהפכים ל"מוסד חברתי ; " חבורת רחוב הופכת ל"קבוצה קטנה ; " הקסם של מנהיג פוליטי נהפך ל"כריזמה . " אין ספק שנוהל זה מקשה על התקשורת בין סוציולוגים לבין האדם הלאמקצועי . ואולם מושגים חדשים אלה עוזרים לחוקר להתייחס לתופעות רבות , אשר כינוייהן השונים בשפת היומיום מסתירים את המשותף שבהן . פעולת הגדרת המושגים במחקר חברתי היא פעולה חשובה . בלוח מסי 1 מופיעה רשימה של מוסכמות חברתיות . עיון קצר במוסכמות אלו יגלה שרובן מוכרות . הן כולן , כביכול , טענות עובדתיות . ( לדוגמא , מסי : 1 " הגברים הם שחצנים ; " מסי : 7 "כסף מתחתן עם כסף ; " מסי : 8 יילא הולך בארץ בלי צעקותיי . ( בוודאי ישנם אנשים המאמינים שחלק מהמשפטים בלוח מס' ו אכן מתאר נכונה את המצב החברתי בארץ , וסביר שיש אנשים הפועלים בחייהם היומיומיים בהתאם לאמונות כאלו . המשפטים בלוח זה אינם זכאים להקיא "היגדים מדעיים . " כמובן , עובדה זו אינה גורעת מערכם כמורי-דרך לחיים , שכן אנשים בדרך-כלל
|
|