|
|
עמוד:7
על-ידי שאלה בנוסה : "האם אתה נוהג לשמור על מצווה הדת , " ? כאשר הנחקר מתבקש לבחור באחת מארבע תשובות , המייצגות מידות שונות של שמירה על מצווח הדת . האם בכך מתבטאת "דתיות ? " ואם לא - מהי "דתיות" לצורך המחקר ? יכולתו של החוקר להבין את משמעותו האמיתית של המצב בו נמצא הנחקר גס היא מוטלת בספק על-ידי מבקרים אחרים . גם כאן מתבלט ההבדל בין מדעי-החברה למדעי-הטבע , הפועל לרעה מדעי-החברה בחתירתם למעמד " מדעי . " שכן אובייקט הניחוח במדעי-החברה - האדם - שונה מהאובייקט של מדעי 1 ! ה- בע , בכך שיש לו דעות ומחשבות משלו לגבי מצבו . סוציולוגים , לדוגמא , יצרו את המושג "מעמד חברתי , " אשר נקבע על-ידי התייחסות לקבוצת הכנסה , השכלה , מקצוע , עדה ומשתנים אחרים . האם , על-ידי הפעלת מדדים אלה , אנו באמת מסוגלים להבין את המשמעות של עוני , או של עושר רב ? יש הנותנים תשובה שלילית לשאלה זו , וטוענים שאין ביכולתו של המדע ללמוד את המשמעות האמיתית של מצבו האכסיסטנציאלי של האדם . ובעיה נוספת : סוציולוגים רבים , המאמינים בדרר המדעית , אינס מרוצים ממה שנראה להם כריבוי במימצאים "זעירים" על היבטים רבים של התנהגות חברתית , והעדר "תיאוריות" כלליות יותר אשר תקשרנה בין המימצאים האלה . לדעתם v לעצור במידה מסויימת ביצועם של מחקרים אמפיריים חדשים . במקום זאת יש , לדעתם , להקדיש זמן ומאמץ לערוך סינתזה של המימצאים הקיימים ; לנסות ולהבין את הכללים החברתיים הרחבים יותר , העומדים מאחוריהם . סוציולוגים אחרים חולקים , כמובן , על דעה זו . נושא אחר המטריד סוציולוגים רבים הוא בעיית הקשר בין ערכים חברתיים ומדעי החברה . לכאורה הכל מאמינים כי המדע צריר להיות "נטול ערכים . " במלים אחרות , לא צריך להיות קשר בין מימצאי מחקר לבין הדעות החברתיות או הפוליטיות של החוקר . למעשה ידוע כי ש קשר מסויים , ותחום מיוחד של הסוציולוגיה אף עוסק בו - הסוציולוגיה של התודעה . הבעייה מחריפה כאשר מדובר לא בחוקר "עצמאי" , העובד במוסד אקדמי והעוסק במחקרים בנושאים אשר לכאורה נבחרו בגלל העניין המדעי
|
|