|
|
עמוד:5
פרק א ' הגישה המדעית נ 0 וציול 1 ניה אנשי מדע וסוציולוגים בכללם מחפשים אחר חוקים , כדי להסביר תופעות שקרו בעבר ולנבא תופעות העומדות לקרות בעתיד . עבודתם מודרכת על-ידי שיטות , המיועדות להבטיח שחיפושים אלו יונחו על-ידי כללים מוסכמים . הכללים הללו מוסכמים על דעת "הקהילה המדעית , " והם מאפשרים לחוקרים להעריך את עבודת עמיתיהם . ללא כללים כאלה אין המדענים יכולים להגיע להסכם ביניהם בדבר טיבה המת ו ד ו ל ו ג של עבודת-מחקר כלשהי . אינני מדבר כאן על עונה המדעי או החברתי של העבודה . בעניין זה אין כללים מוסכמים , ואין זה נושא מדעי . אומנם יש ומתנהל וויכוח בין אנשי-מדע , או בקרב פילוסופים של המדע , אודות התאמתם של כללים אלה או אחרים , אך כמעט שאין אנשי-מדע החולקים על עצם הקביעה כי דרושים כללים כאלה . בספר זה נציג את הכללים להערכה עבודה מדעית ולביצועה , כפי שהם באים לידי ביטוי בעבודת הסוציולוג . חשוב לציין שאלה אינם כללים סוציולוגיים , אלא כללים מדעיים . ניתן ליישמם בכל החום מדעי . מסיבות היסטוריות התפתחו מדעי החברה לאתר מדעי הטבע . הדוגמא של מדעי-הטבע עמדה לפני חלוצי ההוגים במדעי החברה . רבים מהם טענו כי מטרת מדעי-החברה צריכה להיות קביעת חוקים לתאור ההתנהגות האנושית , בדומה לחוקים שנקבעו במדעי הטבע , והם אף האמינו כי בכוחם של מדעי החברה לממש מטרה זו . אומנם , ניתן למצוא דוגמאות רבות של " חוקים ' במדעי החברה השונים . כלכלנים מדברים על חוק ההיצע והביקוש , הקושר בין כמות המוצר הנמצאת בשוק לבין המחיר שהצרכן מוכן לשלם בעדו . פסיכולוגים ניסויים אספו נתונים רבים מבדיקות מעבדתיות על תהליכי-למידה , וקבעו "עקומות למידה , " המתארות אה מהירות הלמידה של אדם במצבים שונים . גם סוציולוגים קבעו חוקים , כגון החוק המקשר : ] ILUK * 1 iru'ix יסודותיה של הגישה המדעית
|
|