|
|
עמוד:13
' עם הארץ' , " נשען על תבנית השאולה מסיפורי האבות . לעניין זה מספר רמזים בסיפור , השמות ! האב שמו אברהם , והבן הלמדן — יצחק . מופיעים כאן אחדים מסימני היחסים שבמשפחת יצחק אבינו : הבן המגושם והמקומון הוא העושה לפרנסת בית אביו — השווה "כי ציד בפיו" ( בראשית כה , כז ) הכתוב בעשיו , כנגד חובש בית המדרש , כמו יעקב אבינו לפי תפיסת אגדת חז"ל' . על האח הצעיר , הירשקי , נאמר כאן שהוא "כל וכל הכל יכול ( ... ) הוא כמעט הזן את בית אביו . " יש בזה הד ללשונות מתוך ברכת המזון , "הזן את הכל" ושילוש המלה " כל" שבנוסחה "בכל מכל כל , " הכולל לשונות הברכה שנאמרו בשלושת האבות 10 ( אמנם הניסוח נגרר גם אחרי טור מתוך הפיוט "האוחז ביד מדת משפט" ו " הכול יכול וכוללם יחד / וכל מאמינים שהוא כול יכול , " אך זו שיגרת לשון שאין לה תפקיד בבניין המשמעות של הסיפור . ( מיבנהו של הנוסח הראשון סכימאטי ביותר . יש בו חמש פיסקאות , ארבע הראשונות , שכל אחת מציגה נקודת ראות אחת ביחסו של האב לכל אחד משני בניו , והאחרונה שמציגה את המהפך ביחסים אלה . הקישור בין הפיסקאות פשוט , והוא מסומן על ידי ר החיבור . כבר בנוסח זה נשתלבו הרהורי האב בדברי המספר , אך כמובן אין עגנון נזקק כאן לטכניקה זו באותה מידה ובאותה יכולת אמנותית כבעיבוד המאוחר . בקולו הפנימי של האב נשמעים הדים של מלים וניבים שמקורם ביידיש ( קצתם מתורגמים לעברית וקצתם שאולים מן העברית שבדיבור היידי , שלעתים יש בו למלה העברית משמעות נבדלת מזו שבלשון המקור . ( מובא כאן תרגום של הביטוי העממי היידי סלאבי "לא לאלקים ולא לאנשים" . ספרי ההשכלה שבהם קורא הבן הבכור מתוארים באופן האופייני 9 בראשית רבא , פרשה סג , על לשון הכתוב 'יושב אהלים' ( בראשית כה , כז . ( 10 מקורה בברייתא שבמס' בבא בתרא , טז —ב"עיז ע"א . אחת הדרשות הנאמרות שם על הפסוקים הללו קשורה בזוג המושגים 'עולם הזה' '— עולם הבא : ' 'תנו רבנן , שלשה הטעימו הקדוש ברוך הוא בעולם הזה מעין עולם הבא ( ... ) אברהם דכתיב ביה בכל , יצחק דכתיב ביה מכל , יעקב דכתיב ביה כלי . אפשר שמקור זה רלבאנטי גם מצד אחר בסיפור : מהיות המושגים 'עולם הזה' ו'עולם הבא' והמתח שביניהם מן המוטיבים החשובים שבסיפור שלפנינו : תקוותו של אברם ליבוש לזכות ב'עולם הזה' ובחלק ל'עולם הבא' ואכזבתו , שבעקבותיה הוא מתנחם במה שהוא רואה בו רק 'עולם הזה . ' 11 עיין : י . אבן , הדיבור הסמוי , מושג בתורת הפרוזה וגילוייו בסיפורת העברית . הספרות 1 ( תשכ—ח"תשכ , ( ט" עמ' . 152—140 —הרי גולומב , הדיבור המשולב — טכניקה מרכזית בפרוזה של עגנון , שם , עמ' . 262—251 12 ועיקרו על דרך החיוב : 'לאלקים ולאנשים' ( צו גאט און צו לייט . (
|
|