|
|
עמוד:13
מאטיס , מהפוביזם ועד סוף יצירתו , נקט עמדה רב משמעית וייחודית כלפי הצורך בשפה או בשיטה . יחסו לסוגיה זו התבטא בצורות עשייה השוללות את ערך הגימור והשלמת היצירה , תוך שימת דגש על תהליך היצירה שתשתיתו אינה הכרתית ורציונאלית אלא בעלת אופי של זרימה וחזרה , אלתור וידיעה , הכרה ואמפטיה . בכל אלה מאטיס אינו נבדל בעיקרון מהדור של סזאן , מונה ודגא ; אך הוא נבדל מהם מבחינת הספק הגדול והרדיקאלי שהטיל במורשת זו שממנה צמח , בהעזה ובחרות שבהן עשה זאת , בתביעה שהציב לעצמו ליצור מחדש מתוכה ותוך בחינת גבולותיה . טל הספר ופרקיו הקובץ שלפנינו , המביא מהתבטאויותיו של מאטיס בכתב ובעל פה , משרטט במילים את האופן בו אמן , מאטיס במקרה זה , מבין ומפרש את תהליך היצירה שלו עצמו ; יצירה המתקיימת במדיום שונה , זה החזותי . אסופה זו של טקסטים חושפת את הדיאלוג שמנהל האמן עם עצמו אודות יצירתו כשיח מתמשך , דיאלוג הנושא לעיתים אופי פרשני פילוסופי ולעיתים אופי של דין וחשבון ובחינת האפשרויות הציוריות קיומיות הנתונות בידיו בכל זמן נתון . הקובץ הולך בעקבות מפעל איסוף הטקסטים ועריכתם של דומיניק פורקד , [ Fourcade ] שהוציא אסופה מקיפה ראשונה מכתבי מאטיס בשנת . 1972 עם זאת , בקובץ זה נערכו הדברים באופן שונה , תוך מתן דגשים ושימה בהקשרים אחרים . אופן עריכת הטקסטים משקף את הסוגיות וההדגשים העולים מהתבטאויותיו של מאטיס לרבות רצונות וחששות מוסווים יותר של האמן הבאים לידי ביטוי באורח עקיף . מסדר הדברים המופיעים כאן עולות הדגשות ותוכנות הנוגעות למושגים מרכזיים בתורת העשייה ( הפראקסיס ) של האמן ; וזאת בצד התייחסות לעובדה שרבות מהתבטאויותיו של מאטיס בעל פה , המהוות חלק עיקרי בטקסטים המוצגים כאן , נכללות בשיחות ובראיונות בעלי אופי אוטוביוגראפי . שיח זה שב ולובש , מאז הדברים הראשונים מפי מאטיס המתפרסמים
|
|