1933

מתוך:  > ציפור פצועה > 1933

עמוד:12

2 אותי . כאשר מריטה היה כאן היה קל לעבוד כי הוא תמיד עזר לי וכעת מה יהיה מחר ? לונק [ אליעזר ספיר ] רוצה לסדר את חייקה לרפת והיא לא יודעת כלום ואני שוב אצטרך לקום ואני כל כך עייפה . לפחות לא יסדרו אותי גם בכביסה כי מתחיל לרדת גשם . הלוואי רק שאוכל כבר לקום ולעבוד . רק שחיים * לא יכתוב למנדל על מצבי ולא יגרום למנדל דאגות . איך שהייתי רוצה כבר להתפטר ממחלותי ולהיות בריאה . אתמול בלילה היה להם כאילו נשף בחדר האוכל , אבל אני שכבתי על משכבי - לבדי עם הכאבים שלי . בחדר האוכל עשו שמח ורקדו ואני לא יכולתי ללכת , אבל גם לא רציתי ללכת ולהיות שם לבדי כי בדר בחוץ לארץ . במקום זה החלטתי היום לכתוב קצת מזיכרונותי . אני זוכרת שהיינו עוד פועלים בעיר וחלמנו על התיישבות ואיך שנעבור לעבוד בפלחה ולעבד את האדמה . וזה היה קרוב מאוד לעלייה שלנו על הקרקע . היו לנו זוג פרדות זקנות שעבדו איתנו , וגם רכבנו עליהן . ואני זוכרת את כל המחלות שלנו - את הקדחת ואת הילדים הראשונים ואיך עבדנו בכביש . כולם רצו שאני אהיה חובשת כי תמיד רציתי להיות רופאה צעירה ולעזור לכולם . הייתי חולה בקדחת קשה ושלחו אותי לגרמניה עם תמר וגם בדר היה אז בשליחות של סולל בונה . בגרמניה המשכתי ללמוד רפואה שהתחלתי עוד כשהייתי סטודנטית ברוסיה . כשבאנו בחזרה ארצה רציתי להיות רופאה , אבל הייתי מוכנה להיות גם רופאה וגם מטפלת וגם לעבוד בפלחה . בשובי לקבוצה כבר היינו על האדמה שלנו והתחילו לנטוע כרמים והשדות היו זרועים ביבולים והיתה התלהבות גדולה . הקבוצה עשתה ממני מטפלת , חובשת , עובדת אדמה , שומרת לילה , הכול ביחד . עשיתי את כל העבודות כי הכי חשוב לא לחשוב על שעות עבודה , על ימים ולילות ורק לעבוד ולעזור בקיומנו . למרות מחשבותי האינדיווידואליים לגמור ללמוד רפואה עבדתי עם הילדים הראשונים - היו רק כמה ילדים אצלנו . כששבנו מגרמניה תמר היתה בת שנתיים וחצי ודיברה רק גרמנית והיה לי קשה . אחר כך אליהו נסע עם ההורים שלו לפולניה לבקר את המשפחה והילדה שלנו נשארה בלי חברה . אורי [ וייסברג רמון ] ואיתן [ זתא שמש ] היו הרבה יותר קטנים ממנה . יש לי הרבה זיכרונות על הצריפים שלנו ועל החורים המשותפים בקירות למען לשמוע ולראות הנעשה אצל השכנים . יש לי הרבה זיכרונות על המשק הקטן שהתחיל להתפתח ועל הרצון העז שלנו להתקדם . גם רומנטיקה לא חסרה - בלילות היו יוצאים לקילטור [ פירור רגבים ] ולזריעה ולא דווקא תמיד רק לרומנטיקה . עבדתי הרבה בשדה והייתי ממש מומחית לזריעת גרעינים ברוח . הערבים לימדו אותנו איך לזרוע גרעינים ברוח . הערבים בוודאי עשו את המלאכה הזאת יותר טוב , אבל היה חשוב מאוד לעשות את הזריעה בעצמנו . עבדתי בכרם בחורף בזמירה ובקיץ בבציר , ובעת הקציר עבדתי בשדה . לבסוף התחלנו להקים את הרפת ולעשות אותה מודרנית ומאז היא * חיים בדר , אחיו של מנחם היה נשוי לאחותה של דורה , אנקה . בנם - אמנון .

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר