|
|
עמוד:11
הנאבקת על מעמדה תוך שהיא משתמשת לעתים במנגנוני הגלובליזציה . האתגר האחר שנכפה על הזהות הלאומית , ההומוגנית לכאורה , הוא התחזקותן של זהויות קבוצתיות מתחרות - התחזקות שמתרחשת כחלק מהתנגדות מקומית לתהליכי גלובליזציה וניאו ליברליזציה , ונשענת על ניצול ההזדמנויות החדשות הנפתחות בעולם גלובלי . כך למשל , כמה ממאמרי הספר מראים כי קבוצות מסוימות בוחרות להציג זהויות המקצינות את הקשר בין אדיקות דתית ללאומיות כדרך להתנגד לאיומי הגלובליזציה וההתמערבות . מנגד , מהגרים עושים שימוש בקטגוריות מיובאות של הון תרבותי על מנה למקם את עצמם במבנה החברתי , וישראלים " ותיקים" מתייחסים אל "המקום הישראלי" במונחים המעוגנים בתרבות הצריכה . מול ההתפתחויות הגלובליות ( כלכליות , תרבותיות ופוליטיות "ה , ( לוקלי" איננו בהכרח מרחב גיאוגרפי מוגדר אלא משאב תרבותי המחבר יחדיו פרטים לכלל קבוצה אשר מעניקה לו משמעות באמצעות פרקטיקות חברתיות הנהוגות בה . לפיכך , הגלובליזציה מיתרגמת למורכבות של תנועות שונות ומופרדות ( disjunctured ) זו מזו , ( Appadurai 1990 ) המקיימות אינטראקציות שונות עם ה"מקום" ומייצרות תופעות "גלוקליות" אשר מציעות פרשנות מקומית לתופעות גלובליות ( רם ; 2003 . ( Giulianotti and Robertson 2007 קהילות בעידן הגלובלי מומצאות או מדמיינות את עצמן מחדש לנוכח השינויים הכלכליים והפוליטיים בתוך מסגרת המדינה או מחוצה לה . ( Appadurai 1990 ; 1996 ; King 2000 ) בתוך הקשר רחב זה של תהליכי שינוי פנימיים וחיצוניים - מהם שנכפו על ידי המדינה ומהם שמחוללים הסובייקטים הפעילים - מתקבלת מפה דינמית של זהויות בישראל . מפה זו מגוונת ועשירה יותר , ובה בעת היא היררכית יותר . בעקבות כניסתן של קבוצות חדשות לחברה בישראל והשינויים שחלו באופיין של הקבוצות הוותיקות , פערי הכוח גדלו כל כך עד שרמת אי השוויון בישראל היא מהגבוהות בעולם המערבי היום . בשנת 2005 נמצאה ישראל במקום השלישי מבחינת רמת אי השוויון בקרב מדינות 0 . 3878 - OECD על פי מדד ג'יני לאחר תשלומי העברה ומסים ישירים . בעשור האחרון נבלמה העלייה באי השוויון במדינות אלה אולם לא בישראל - בשנת 2009 עמד מדד ג'יני בישראל על . 0 . 392 חלקם של שני העשירונים התחתונים בכלל ההכנסות בישראל עמד בשנה זו על , 6 % בעוד חלקם של שני העשירונים העליונים עמד על 40 % ( כנסת ישראל , 2010 . ( 4-3 מבנה לא שוויוני זה נשען על צירי הכוח ה"ישנים" - מעמד , מגדר , אתניות , גזע , לאומיות והגירה - המוסיפים להיות הגורמים העיקריים המעצבים את יחסי הכוח בחברה בישראל . ההתנגדויות למבנה יחסי הכוח , מהן בוטות ומהן מעודנות וסמויות מן העין , משמשות באסטרטגיות של התמקמות מחדש ולפיכך מהוות גם הן גורם פעיל בתהליכי ההבניה של מפת הזהויות ושל המבנה החברתי . . 3 פילק ורם Semyonov and Lewin-Epstein 2004 ; Haberfeld and ; 2004 Cohen 2007
|
|