|
|
עמוד:יא
פתח דבר קובץ זה כולל סקירות על החפירות והבדיקות הארכיאולוגיות שנערכו בחצי היובל האחרון בתל אבו שרשה ( תל שוש ) ובסביבתו הקרובה , בתחום משמר העמק , ועל הממצאים שנחשפו באתר זה . הקובץ מוקדש לזיכרו של פרופ' רפאל גבעון ז"ל , שבהיותו מוותיקי משמר העמק פעל רבות , בשיתוף עם חברו לקיבוץ מיכה לין , בחקר האתר וקדמוניותיו ובהגשמת המשימה של פרסום — בסיוע חבר חוקרים — תוצאות המחקר הארכיאולוגי הממושך , שבוצע על ידם ומטעם אגף העתיקות של משרד החינוך והתרבות . הממצא העשיר שהעלו החפירות והסקר של מתקני התעשייה החקלאית המרובים חיזקו ואוששו את ההנחה , שהיה זה בתקופות הרומאית והביזנטית יישוב חשוב בעמק הגדול , לרגלי הר הכרמל . יתר על כן , נתגלו גם ממצאים שאישרו במידה רבה של ודאות את זיהויו של תל אבו שושה עם העיר גבע הנזכרת תכופות למדי במקורות הספרותיים . ראויים לתשומת לב מיוחדת משקולת העופרת משנת 147-8 לסה"נ , שנתגלתה בבית בד והנושאת של את שמה , Fc ^ היא גבע , וכן מספר ניכר של מטבעות העיר גבע , שמייסדה פיליפוס , הנזכר בכמה מהם , הוא — לפי דעתו השקולה של דן בר — ג" מרקיוס פיליפוס נציב סוריה בתחילת שנות השישים של המאה הא' לסה"נ , ולא כמקובל פיליפוס בן הורדוס הטטרך בטרכון . לעומת זיהויה המתקבל על הרעת של גבע הפיליפית עם תל אבו שושה , המעוגן יפה בנתונים הארכיאולוגיים והספרותיים , עוד טרם מצאה את פתרונה קביעת מקומה של גבע , היא גבע פרשים Fdpd 716 ^ -is 17 t 71 £ \ vv — המוכרת מכתבי יוסף בן מתתיהו כמקום מושבם של הפרשים ששחרר הורדוס משירות צבאי , והנמצא במרחק 20 סטריות מ 8 ף 0 & ק 0 בית שערים , בסמוך לגליל , בגבול עכו וקרוב לכרמל . מאז נפתרה לחלוטין שאלת זיהויה של בית שערים עם שיח' אבריק בשנת , 1936 בראשית החפירות המקיפות שנערכו באתר זה , נפתח פתח לקביעת מקומה של גבע פרשים . מחבר שורות אלה , בבססו את דיונו בעיקר על דברי יוסף בן מתתיהו ועל נתונים ארכיאולוגיים , הציע לזהות את גבע זו בחרבת אל ח'רתיה ( שער העמקים , ( הנמצאת במרחק של ארבעה קילומטרים בערך מצפון מערב לבית שערים * . הצעה זו נתקבלה על דעתם של חוקרים רבים . אבל לאחרונה , על סמך הגילויים בתל אבו שושה , נחלקו הדעות ידיעות ) א"י תש , ( ה" עמ' ; 41-35 ערים וגלילות בארץ ישראל , ירושלים תשל"ו , עמ' . 120-110
|
|