מבוא

עמוד:13

באותן דרכימ באו גם גלי הגירה יהודית לכורדיסתן . אמת , רובם של המהגרים מן המערב באו , אבל אין ספק שגם מן הצפון באו יהודים לכאן . הארץ המרוחקת והמבודדת היתה למקוס מקלט ליהודים בני הארצות שמסביב לה , ואף היתה מקום מקלט לבני עמים אחרים . משנשתנו העתים והיתה שעה כשרה , חזר מן ההרים אל העמקים המבוצרים שביתרו את הארץ לרוחבה גל מהגרים שפנו לעבר בבל , או אל תורכיה או אל פרס . היישוב היהודי שבעמידיה , המוגנת בביצורים טבעיים והמים מצויים שם , יש בו משום דוגמה לכך , וכן היישובים היהודיים שבזאכו ובכוי סנג'ק , בסמוך לדרכים הראשיות ולעורקי המסחר העיקריים , ויישובים אחרים שבמלוא שטחו של האזור המיושב שמדרום להרים , בואכה ארבל וכרכוך . " נ אף על פי שלא פסק יישוב יהודי מארץ כירדיסתן מיום שהגלום לכאן מלכי אשור , לא היתה בידינו , עד למאה השתים עשרה , שום עדות ברורה על יהדות זו . דומה כאילו מנותקת היתה מכל קשר של קיימא עם מרכזי היהדות . בתקופת התלמוד היתה מנותקת אפילו מן המרכזים שבבבל , מסורא ומפומבדיתא , שלא היו רחוקות ממנה הרבה , וגם מן המרכז שבבגדאד בתקופת הגאונים היתה מנותקת . * לפי מסורת יהודי כורדיסתן , היה המרכז הראשון ליהדות שבארץ זו בסונדו ' ) סונדור' או גם 'צונדור , ( ' זו עיירה השוכנת במקום המוקף הרים , והיא רחוקה מהלך ארבע שעות מברזאני ; וכן היה מרכז יהודי בברזאני עצמה , שהיא היום כפר באזור הררי מרוחק , צפונית מערבית לאקרא , ושוכנת על ההרים שבטבורה של כורדיסתן . וכבר לפנים מורגלת היתה בפיהם של יהודי כורדיסתן : יכי מסונדו תצא תורה ודבר ה' מברזאני . 2 ' חכמי ברזאני היו ידועים לשם ולתהילה בכל תפוצות כורדיסתף . על 13 עיין ביתר פירוט א . בראואר' יהודי כורדיסתן' פרק ב : 'הארץ / ' עמי . 38-33 ב 1 בעניין זה דנו אוברמאיר בספרו הנזכר למעלה ויעקב מאן במקומות שונים במחקריו על יהדות בורדיסתן . 2 בראיאר / שם' עמ' . 193 מעמידיה היא רתוקה שני ימים . בדורנו היתה שם קהילה ועם מרד שייך ברזאני ב 1932 ירדה והתנוונה ( מפי מר יצחק עמידי . ( בנימין השני ביקר בה הראשון באמצע המאה הי ~ ט והוא כבר מצאה בירידתה' אף-על-פי שהיו בה גם אחר כך 200 משפחות ( בן צבי ' שם' עמי . ( 66 בנימין כותכ : 'הבורות כאן היא כל כך גדולה' שאין יודעים אפילו להתפלל . בשום מקום לא מצאתי אותם כל כך גס ושפל מוסרי כזה במו כאן' ( מסעי ישראל' ענז' . ( 30 יהודי ברזאני היו מובילים את יבול הכרמים וההדסים לאקרא ( בראואר' עמ' . ( 177 ג ידועה היא בספר 'שחיטת נרזאני' ( ש . אסף' 'לתולדות היהודים בכורדיסתן' ציון' ו' תרצ-ד' עמי 25 ' ואילך . ( לפי העתק של ספר זה משנת ' ( 1660 ) כ"ת שהביא ד"ר ו . פישל מכורדיםתן' נראה' שכבר אז' ואף קודם לבן' היתה ברזאני מרכז .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר