|
|
עמוד:12
של ביש מזל שכמעט לא היה כמוהו מעולם' ( עמ' 67 , ראה גם עמודים , 45 , ( 255 סיפור 'חיים :.. זרועים כשלונות' ( עמ' . ( 30 אבל משבאה לספר פרטי החיים הללו , אנו מוצאים שהם שכיחים , בייחוד בימי חייו הראשונים , שהיא מטעימה אותם . הצרה היחידה שהיא מונה בימי עלומיו של אייכמן היא שלא עלה בידו לסיים את בית הםפר התיכון ( עמ' ;( 24 בעמוד שלאחריו , , 25 מתוארת צרה זו כמשהו 'שכיח . ' 'מזלו הרע' שלאחר מכן היה בכך , שנעשה איש שירות הביטחון מתוך 'אי הבנה' ( עמ' 32 ואילך ;( או במאורעות כגון ביטול תכניותיו ה'יקרות' לכינון טריטוריה יהודית בניםקו ובמאדאגאסקאר -( עמי 29 ואילך ;( או בכך שניטלה ממנו קורת רוחו ממשרתו זו , 'שמחת העבודה , ' שכפי הנראה חזרה אליו במהירות נפלאה , בשעה שהגיעה אליו פקודת הפירר על השמדת היהודים ( עמ' . ( 27 לראיה נוספת לזה 'המזל הרע' שלו מביאה חנה ארנדט את הודעתו של אייכמן בסיכום המשפט , שהוא היה ' קרבן של טעות' — אשר על טיבה לא הועמדנו מעולם — ושהוא 'אנוס למבול בעד מעשי אחרים' ( עמ' . ( 226 הדבר האחרון ברוע מזלו של אייכמן שנזכר שם הוא , שלא היתה לו לאייכמן 'שהות לארוחה אחרונה' קודם הוצאתו להורג ( עמ' . ( 228 היא מתארת את 'קיומו המר כפליט' ( עמ' — 30 הגדרה משונה למי שבורח מן הדין ) ואת 'חייו השוממים' בארגנטינה ( עמ' ;( 216 כיצד , בבית המשפט ' אפילו פעם אחת אין הוא פונה כלפי הקהל ; ' וכיצד הוא מצליה 'לרוב לשמור על השליטה ברוחו' ( עמ' ( 3 נוכח מה שכינה , לפי דבריה , 'חקירת שתי וערב שנמשכה זמן רב יותר מכל מה שנודע עד עתה' ( עמ' ( 203 ושהיה מסוגל ' להביט במוות בשוויון נפש נפלא' ( עמ' . ( 221 כל אימת שהיא מספרת בכשרונותיו של אייכמן היא מקפידה להראותו במיעוט שכלו . בהשוואתה אותו אל הגנראל אלפרד י 1 דל ( ראש המיבצעים במטה הגרמני , אחד הנאשמים במשפט פושעי המלחמה העיקריים , ( כותבת היא , שהוא היה 'פחות משכיל ממנו במידה מרובה ובלא כל חינוך ראוי לשמו' ( עמ' . ( 133 העובדה , שאייכמן קרא את חיבורו של אדולף ביהם על התנועה הציונית ( כך שם הספר : 'די ציוניםטישה בווגונג' ולא כפי שהיא קוראת לו , בעמ' , 37 'היסטוריה של הציונות , ( ' נחשבת בעיניה 'הישג נכבד' לגבי אדם שלא נתרגל בקריאה בספרים ( עמ' . ( 37 היא מבטלת את כושרו לקרוא עתונים ביידיש 'באיטיות' כ'הישג שאינו קשה ביותר , כיוון שיידיש , שביסודה היא ניב גרמני הנכתב באותיות עבריות , יכול להבין כל דובר גרמנית שקנה לו כמה תריסרי מלים עבריות' ( עמ' 36 ואילך ) . 3 אף על פי שהיא מאמינה לאייכמן באומרו שקרא את 'ביקורת התבונה המעשית' של קאנט , אף מודה ואומרת , ש'הציע הגדרה נכונה בקירוב של האימפראטיב הקאטיגורי' ( עמ'
|
|