|
|
עמוד:ט
אביו , גיאורג , מלבד היותו איש עסקים מצליח , היה חבר במועצת העיר , יושב ראש של מוסדות רווחה כללים ויהודיים , וכאיש ציבור גם עמד בקשר עם הקהילה היהודית . הוא חי כאיש נכבד והיה מאזרחיה החשובים של קאסל . אדלה , אשתו , בת יהודים כפריים שעברו לקאסל עם ההגירה הכללית של יהודים כפריים לערים מתוך שאיפה לשפר את מעמדם , מספרת באוטו ביוגראפיה שלה , כי חוותה מעט מאוד מחיי הדת היהודית בילדותה . פעם , בהיותה בת שש , בעוד אביה , אמשל אלסברג , ערך את הסדר , צחקו דודיה כאשר הסבו ולא ידעו את פשר המעשה , ואף הילדים הצטרפו למקהלת הצחוק . אחרי סדר מביך זה שוב לא נערך סדר בביתם , ומכל מנהגי ישראל נשאר רק הדלקת נר הנשמה ביום הזיכרון . בשחר ילדותו היה רוזנצווייג נתון להשפעתו של 'הדוד אדם / הוא אברהם רוזנצווייג , ( 1908—1826 ) אחי סבו . היה זה איש בעל שאר רוח , בקי בספרות ואמנות שהתפרנס , בימים ההם , בטרם הומצאה אמנות הצילום , מציורי דוגמאות של אנשים ובטכניקה של חיתוך עץ . אדם רוזנצווייג , רווק וגיבן , התגורר בבית הורי פראנץ רוזנצווייג . בחברתו של דוד זקן זה הרגיש פראנץ בנוח , והם היו מבלים שעות רבות בצוותא . מדוד זה ספג הנער את הזיקה ליהדות , שכן הדוד אדם היה יהודי מסורתי יותר ומבאי בית הכנסת . גם את ליל הסדר חווה פראנץ רוזנצווייג בצעירותו אצל דוד זה . אפשר שבהשפעתו ביקש הנער בגיל אחד עשרה מורה לעברית . בקשתו אמנם נתמלאה , אך התעניינותו ביהדות ודאי לא טופחה על ידי הוריו , שאמנם מלו אותו , ערכו לו מסיבת בר מצוה , לימדוהו מעט עברית ואביו אף לקחו עמו בימים הנוראים לבית הכנסת , אך לא מעבר לזה . על חינוכו היהודי כתב רוזנצווייג ב 2 . 9 . 28 לריכארד קוד : עם המסורת היה לי בכל זאת נסיון אחר . על החוט הדקיק של המסורת שעוד הגיע עד אלי , היו מושחלים יום כיפור , ליל הסדר ובר מצוה ( על ליל שבת שמעתי רק בהיותי סטודנט , ( והוא , החוט הדקיק , הפך לחוט שעליו יכלו אחר כך להשחיל הכול . וביתר בהירות כתב להלנה זומר ב : 16 . 1 . 18 אבי סבי [ שמואל מאיר אהרנברג ] היה מורם של צונץ ויוסט , והוא גם אבי סבם של דודני אהרנברג . דבר זה השאיר בי מימי ילדותי רושם 3 ראה Rivka Horwitz , 'Adele Rosenzweigs Jugenderinnerungen ' , Leo , Baeck Bulletin שנה , ( 1978—1977 ) 17—16 חוברת , 54—53 עמ' . 147—133
|
|