|
|
עמוד:13
התלבטו בקושי התיא 1 ל 1 גי שבסיפור התורה על בריאת האדם בצלם אלוהים , שהטריד אחר כך את חכמי העיון בימי הביניים , ובביאו ריהם השתדלו ליטול את העוקץ בהרחקתו של דמיון האדם לאלוהים , כגון בהנחה שהאדם נברא כדמות המלאכים . « גם ציור האלוהות כאחדות של נשמה וגוף אינו נמצא במקורות הקדומים . אמנם לפרקים מדובר על נשמה וגוף בקשר לאלוהות . המאמר החשוב ביותר מבחינה זו הוא הוראת חז"ל , שהנשמה ראויה להתפלל לאלוהים בשגח והילול , משום שהיא דומה לו בחמישה דברים . 'הני חמשה ברכי נפשי ( תהלים קג—קד ) כנגד מי אמרן דוד ? לא אמרן אלא כנגד הקדוש ברוך הוא וכנגד נשמה . מה הקב"ה מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף ; מה הקב"ה רואה ואינו נראה אף הנשמה רואה ואינה נראית ; מה הקב"ה זן את כל העולם כולו אף נשמה זנה את כל הגוף ו מה הקב"ה טהור אף נשמה טהורה ; מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים אף נשמה יושבת בחדרי חדרים . יבוא מי שיש בו חמשה דברים הללו וישבח למי שיש בו חמשה דברים הללו' . מאמר זה מובא הרבה בכתבי המקובלים כסמך להשקפתם . אך משמעות הדבר באגדה שונה מאוד ממשמעותו בקבלה . באגדה הקדוש ברוך הוא נמשל לנשמה , אבל הנמשל לגוף אינו כוח אלוהי , אלא העולם הנתון לשלטונו והנהגתו של אלוהים . מה שאין כן בספר הזוהר , שלפי תיאורו גם הישות המסומלת בגוף שרויה בתחום האלוהות . לכאורה נשאר קיים ועומד הצד השווה בעיקרו של דבר , בתפיסת הנשמה כדמותו של אלוהים . אולם גם בנידון זה אפשר לקבוע הבדל יסודי בין הקבלה לבין האגדה . כוונתם של חכמי האגדה היתד , להסמיך את הנשמה לאלוהים בדרך הדימוי האנאלוגי , בהבלטת תכונות או פעולות דומות , ללא הנחת זיקה מהותית מתמידה ביניהם , כלומר דמיון הנשמה לאלוהים לא נחשב אצלם לעצם מהותה ויסוד קיומה . ואילו לפי המקובלים קיום הנשמה מתחילת בריאתה ובמלוא הווייתה הוא כדמות הספירות , שהרי היא נתהוותה ומתקיימת כהעתק ובבואה 19 עיין בראשית רבה , פרשה ח , יא ; שמות רבה , פרשה ל , טז . 20 ברכות י ע"א . נוסח רחב יותר בא בויקרא רבה ( מהדורת מ . מרגליות , ירושלים תשי"ג , ( פרשה ד , ח , וראה שם ציון המקבילות בהערה . ועיין ספר חכמוני לר' שבתי ד 1 נ 1 ל 1 ( ספר יצירה , ווארשה חש"ד , ( דף סד , ע"א—ע"ב .
|
|