|
|
עמוד:12
לשוא נחפש דעה כזו בספרות האגדה . אמנם גם חכמי האגדה הפליגו מאוד במעלת הנשמה , אבל בהנחת מקורה לא הגיעו מעבר לכיסא הכבוד , " שהוא מחוץ לתחום האלוהות . אף הוצאת הגוף מכלל ההוויה האנושית האמיתית בהעמדתה על הנשמה בלבד אינה מצויה במקורות הקדומים , שהאדם מתואר בהם כיצור מורכב מגוף ונפש לפי עצם מהותו , " אף על פי שהניחו חז"ל קיומן העצמי הקדום של הנשמות לפני ביאתן לעולם הזה . [ 3 ] תפיסת האדם כדמות הספירות קשורה ברעיון מרכזי של תורת הקבלה , בהנחת יחסי דוגמה ודמות בין הספירות לבין כל הנמצאים שבעולם . על משמעותו וחשיבותו של רעיון זה כבר עמדתי בכרך הראשון וביררתי במפורט את ההשקפה הסימב 1 ליסטית הכרוכה בו , שלפיה בכל דבר שבעולם משתקפים הכוחות האלוהיים , ואף ציינתי את מעלתה המיוחדת של דמות האדם מבחינה זו . היחס הדוגמאי חל גם על גוף האדם , בהשתקפותה של האלוהות במבנה הגוף כולו ובאברים מיוחדים , ובהקבלה בין האדם לאלוהות במבנה האורגאני של נשמה וגוף . " אך גם מבחינה זו טפל הגוף לנשמה , שרק בו רואה בעל הזוהר דמות קרובה ומעולה של מערכת הספירות . 'משום שחפצו של הקדוש ברוד הוא אינו מתרצה אלא בנשמה , אבל בגוף —לא , שהרי הנשמה דומה לנשמה של מעלה , והגוף אינו ראוי להיאחז למעלה , ואף על םי שדיוקן הגוף בסוד עליון הוא' ' ) צדיקים ורשעים : בחינת הצדיקים . ( ' אותו רעיון מביע ר' משה די ליאון בעברית בנוסח פסקני יותר : 'כי אין הגוף צלם הבורא ית , ' כי הדבר הרוחני המובדל מכל מאורעות הגוף אין הגוף צלמו . ומי הוא צלמו ודוגמתו ? על כל פנים היא הנשמה' . " בספרות האגדה אין מקור לתפיסתו של צלם אלוהים כדמיון בין גופו של אדם לבין האלוהות . בכמה מאמרים ניכר , שחז"ל כבר 14 עיין שבת קנב ע"ב , חגיגה יב ע"ב . 15 עיין W . Hirsch : Rabbinic Psychology ( לונדון , ( 1947 עמ' 152 . 163 16 עיין משנת הזוהר , כרך א , עמ' קנה—קסא . 17 עיין שם , עמ' קיד . 18 הנפש החכמה , חלק א , גיליון ג , דף ב ע"א . ועיין שם , סוף סימן גיליון יד , דף ב ע"א . שינויי הנוסח לגבי הנדפס הם על סי כתב יד אופספורד . 1630
|
|