|
|
עמוד:9
מבוא א . מהות האדם ומעלתו [ 1 ] מבחינת מעמדו של האדם בעולם מורה ספר הזוהר השקפה אנתר 1 פוצנטרית מובהקת . האדם נתפס כנזר הבריאה ותכליתה , כעמוד התווך לקיום העולם . 'אמר רבי יצחק לרבי יהודה : כבר שנינו , שכשברא הקדוש ברוך הוא את העולם עשה העולם התחתון כדוגמת העולם העליון ... אמר רבי יהודה r כך הוא ודאי , וברא אדם על הכל ... שהוא קיום העולם , שיהיה הכל בשלמות אחת' ' ) מעלות נר"ן . ( ' מתחילת בריאתו נועד האדם למעלה עליונה בעולם התחתון , כדוגמת ייחודו של אלוהים בעליונים . 'אמר רבי יצחק 1 רצה הקדוש ברוך הוא לעשות לאדם עליון על כל בריותיו , שיהיה יחיד בעולם הזה כמו שהוא ' למעלה' ' ) יסודות האדם 11 ( ' האדנות נתונה במהותו , ואפילו במראהו החיצוני , בדיוקן הקדוש הטבוע בו , ולפיכך בכל מקום שהוא פונה אימתו מוטלת על הבריות ' ) דיוקן האדם . ( ' אמנם בחטאו של אדם הראשון נפגמה הדמות האנושית הנעלה , אבל בכל זאת מובטחת לכל אדם מעלה עליונה בעולם אם אינו מוסיף פגמים בחטאים משלו . הנה לדוגמה אחד התיאורים המופלגים של מעלת האדם ושלמותו : 'בוא וראה , שכל מה שבעולם לא נתהווה אלא בשביל האדם , וכולם [ הנבראים ] בשבילו מתקיימים , ולא נראו בעולם וכולם נתעכבו עד שיבוא מי שנקרא אדם ... שהוא שלמות הכל וכלל הכל ... כיוון שנברא אדם נתקן הכל וכל מר . שלמעלה ולמטה , והכל נכלל באדם' . בעצם ההשקפה האנתרופוצנטרית , החוזרת ונשנית הרבה בספר הזוהר , אין pn 2 n רב לגבי המקורות היהודיים הקדומים . בתלמוד ובמדרשים מוצאים אנו מאמרים רבים , שמאמרי הזוהר מקבילים ומתאימים להם אפילו בנוסחם , ובוודאי נכתבו בהשפעתם ונעשו 1 ועיין זוהר חדש , בראשית , ט ע"ד , מדרש הנעלם . 2 עיין זוהר ח"א עא ע"א . 3 שם ח"ג מח ע"א .
|
|