|
|
עמוד:11
הפילוסופיה של הפליאה , כפי שהיא מוסברת בשער השלישי , רחוקה איפוא מאידיאל של אינטואיציה מיסטית , הבאה לבטל את ההבדל בין סובייקט ואובייקט ובדומים להבדלים , הנחוצים להכרה ולהבנה . היא מבקשת לפלס לה דרד בין דפוסי הפילוסופיה של המדעים , כמו שהיא נעשתה רווחת בדורותינו , לבין דפוסי הפילוסופיה של הפרשנות ; היא מדגישה את הצד השווה שביניהן למרות ההבדלים הבולטים ביותר : הפליאות גורמות למהפכות גם במדעים . החריגות מן התיאוריות המקובלות , כשהן מצטברות , מאלצות את החוקרים להעמיד "פאראדיגמות" חדשות — לגדור פרצות . רצונך לדעת את המופלא , הכר את העולם הנגלה , וכן להיפר , הפליאה מגלה את צפונות העולם . ואין צורך לומר , שהפליאה מצויה ביותר בתחום המדעים , הבאים לפרש את האמנות , הספרות וההיסטוריה , כשהחוקרים עומדים משתאים ומופתעים בפני פלאי היצירה המקורית בייחודם הגמור . המדע והאמנות מתקרבים איפוא זה לזו . ולסוף : הפילוסופיה של הפליאה מנסה לבסס גישה , המאפשרת ליחיד כלציבור בניין עולם חדש מחומרים רעיונות ישנים וגם חדשים לצרכי שותפות של בני אדם האחראים למעשיהם , בסובלנות הדדית ובהתעוררות של יוצרים , המשתדלת , שכוח הפליאה לא ייסתם מעיינו . שילוב הפליאה במערכת ביקורתית דיאלקטית מראה , שאין רצונו של אדם שליט גמור בעולמו . יש דברים ואנשים , שעמם הוא נפגש , בגילה וברעדה , נפגע ונפתע . השער השלישי מגלה בבירור , שמימד הפליאות אינו סבך של היבכים , כפי שנדמה לרבים מבני דור שלטון המדע והטכנולוגיה . ונהפוך הוא : דווקא בדורותינו חייב אדם לומר , עם אוגוסטינוס Magna mihi 1 — fui questio "נעשיתי שאלה גדולה לעצמי . " מחזיק אני טובה מרובה לחבריי ולתלמידי באוניברסיטת חיפה , שהע רותיהם המריצו אותי לברר כללים ופרטים שבספר . הגברות אורנה פנחס והינדה אוחנה טרחו על הדפסת כתב היד , כשמזכיר רשות המחקר של האוניברסיטה , מר דוד בוקעי , משגיח על המלאכה בעין יפה . קרן תרבות
|
|