|
|
עמוד:10
כללים של נוהל . הדיון בכמה פעולות חשיבה מדגיש את יחסן האפשרי לפליאה . השער האחרון בוחן את אפשרויות המימד הטראנסצנדנטי של הפלאים בתור העובדות , בשים לב לצרכי עולם מדעי טכנולוגי . מדובר בו על " מהפכות" במדעים מכוח פליאות חדשות , על החרדה מפני התפשטות אמצעי הטכנולוגיה וסכנתם למעט או לסלק תבונה , שאינה שכלתנות פונקציונלית . כנגד השתלטות הדגם של החשיבה המדעית הטכנולוגית על עולמנו — מושמעות כאן טענות הוגי דורותינו ומתבררות . אפשרויות של אוריינטציה תדשה . התורה בדבר אוריינטציה חדשה זו , וכל הכרוך בה והמסתעף ממנה , נקראה להלן בשם היומרני למדי —פילוסופיה של הפליאה . שלושת השערים באים לבסס את מגמתה העיקרית ואת תפקידיה של זו על פי סדר העניינים הנדונים בהם . השער הראשון , המתאר את הפליאה ככלי דעת ( במובנה הרחב , ( הקודמת לידיעת הלא ידוע והפותחת לה פתח , הוא בעיקרו פנומנולוגיה של הפליאה וצורותיה . היא מתארת את הקושי שבתפיסת הדבר המופלא , שאינו מחובר לסדרם של הדברים הידועים והוא מתחמק ובורח על נפשו : תעלומה , חידה או " היבך" ארעי בלבד ? הדיון בדינאמיקה של החשיבה , בטיב דרכיה בהכרה ובהבנה , בשער השני , מסביר את צורות הראציונליות בהתפתחותן ההיסטורית בתרבות המערב . מדובר כאן ביותר מבתרגילים בתורת ההגיון ( זה "המדע העיוני על הסדר" —ש"ה ברגמן . ( פעולות החשיבה , הבאה בעקבות הפליאה והברוכה אחריה , מייחדות את מעמדו של האדם בתרבות המערב בעולם המדעי הטכנולוגי ואת מעמדו של אדם מישראל בתוכו . חשיבות יתירה נקנית כאן ל"ראציונליות הביקורתית הטראנסצנדנטאלית , " שעליה מת בססת הפילוסופיה של הפליאה . הבחינה הביקורתית באה לה מתורת האידיאליזם של קאנט , והבחינה הטראנסצנדנטאלית — ממנה , ועל פי הפירוש שהוםרל מפרש את "האני הטראנסצנדנטאלי" כהנחת יסוד לשיטה הפנומנולוגית שלו . היסוד השלישי בפילוסופיה של הפליאה היא הבחינה הדיאלקטית המתגלה במאבק ובמתחים בין הזהות והשוני , בדו אנפיות , באמביגיות וברעיון האפשרות .
|
|