|
|
עמוד:4
פרק ראשון ראשית החסידות בליטא [ עד תק"כ , [ 1760 עריסתה של התנועה החסידית עמדה בנפות הדרום של אוקראינה : בפודוליה ובוזיהלין . כאן , באווירה של עלילות דם ושל שחיטות הקוזאקים , נשמע שיר החיים החסידי הראשון , שהיה ספוג התלהבות ואמונה , ונעשה במשך הזמן לנחלת המונים כמעט בכל מושבות היהודים שבמזרחה של אירופה . בפודויליה ' נתגלה' מחולל התנועה , הבעש"ט , ובווהלין , הסמוכה לה , פעל תלמידו ויורשו רי דוב בער , 'המגיד הגדול' ממזריץ . ' התנאים המדיניים והכלכליים של הזמן הכשירו בנפות הדרום דווקא קרקע נוח לגידול התנועה החסידית . בתחום המדיני שררה כאן במאות השבע עשרה והשמונה עשרה אווירה של הפקרות לאנארכיה גמורה , מרידות ומהומות של קוזאקים ושל אכרים , מלחמות אזרחים ופרעות . עם ערעור היציבות המדינית נתערער גם מעמדם הכלכלי של היהו דים . הם ישבו על פי רוב בכפרים ובעיירות זעירות , והמהומות הכלליות פגעו בהם ביותר . מרכזי תרבות גדולים כמעט שלא היו בסביבה זו , ודבר זה הביא גם לידי דלדול הכוחות הרוחניים ולירידתם של מוסדות האבטונומיה הפנימית . ומאחר שלימוד התורה ירוד היה , מצא לו המון העם בשעות המצוקה נחמה במסתורין ובדמיון . שכבת הלומדים הדקה , שהיתה מצויה כאן , נהגה זלזול בהמון ה'עם ארצי / עד שקמה שנאה בין שתי השכבות והאחת לא שמעה לשון חברתה . הרבנים , דרך משל , לא יכלו להבין את קשי החיים של היהודי הפשוט שאילץ אותו להקל במצוות והעתירו עליו דברי מוסר ותוכחה . דרך זו , שבה החזיקו הרבנים , הורידה את כבודם בעיני ההמונים . וכך נוסף על ההתערערות המדינית והמצוקה החומרית גם משבר רוחני . היהודי הפודולי והווה ליני היה אובד דרך ורגשי יאוש ואין אונים תקפו אותו . לפיכך אין פלא ,
|
|