|
|
עמוד:11
היה גיתה משקיע כל נשמתו , והתמדתו היתה מפליאה . אמנם , גיתה לא היה רגיל לאנוס את עצמו לפעילות ספרותית , באין השראה , אבל כשהיה מתעורר רצון לעיצוב אמנותי , לא היה גבול לחריצותו ולמאמציו . גיתה לא ייחס חשיבות לאידיאה שביצירה , ל'רעיון המרכזי . ' תפיסת עולם החושים היא עיקר למשורר , וטובה השראה ממחשבה . 'בדרך כלל המחשבה הפילוסופית היא למכשול להם לגרמנים , והיא המכניסה תכופות לסגנונם משהו בלתי מוחשי , בלתי נתפס ... ככל שהם מתקרבים והולכים ומתמסרים לאסכולות פילוסופיות מסוימות , כן מרעים הם לכתוב . ' . .. ... ' הגי מנים אנשים מוזרים הם < מחמירים הם על עצמם יותר מדי ברעיונותיהם העמוקים ובאידיאות שלהם , שהם מחפשים אותם בכל מקום —והנה ! יהיה להם פעם העוז לתור אחרי רשמיהם , להיתפס ... להתרומם על ידיהם ... ולהתלהב לגדולות ; אולם למען השם אל נא תהיו חושבים לעולם , שהכול הוא הבל הבלים אם אינו רעיון מופשט , איזו אידיאה שהיא . ' ' והנה באים אתם ושואלים : מה אידיאה אמרתי לגלם ב'פאוסט' שלי 7 כאילו ידעתיה וכאילו היה בידי להביעה ... ! ואמנם למעשה דבר משונה הייתי מעלה , אילמלא הייתי חורז על הוטה הדק של אידיאה ... את כל פרטי הפרטים של חיים כה שופעים , כה מגוונים ורבי פנים כל כד , כפי שגילמתי והמחשתי ב'פאוסט' שלי . ' ' בדרך כלל ... לא הדבר לפי דרכי , דרד פייטן , לשאוף להתגלמותו של משהו מופשט . סופג הייתי בלבי רשמים , רשמים חושיים , רוויי חיים , מגוונים , רבי פנים למאות דווקא , כפי שהעלה לי כוח מדמה רגיש ומרוגש ; ושוב לא הייתי צריך בחזקת פייטן אלא להשלים , לפתח בצורה אמנותית הסתכלויות כאלה ולהביא אותן לידי גילוי בתיאור חי , שיהיו גם אחרים מעלים אותם רשמים עם קריאת תיאורי , או עם שמיעתו . ' ' יצירה יחידה גדולה משלי , ששקדתי עליה מתוך כוונה גמורה לתאר פרשה של אידיאה אחת , היא למשל 'קורבה מתור בחירה . ' על ידי כך נפתח הרומאן לתפיסתם של הבריות , אבל אין ברצוני לומר שנשתפר על ידי כך . אדרבא , סבור אני : כל שמרובה בה ביצירה פיוטית היסוד שאינו במשקל ובמדידה וכל שקשה הוא יותר לתפיסת השכל , הריהו משובח יותר . ' . .. ופעם אמר : יישנה שירת בראשית ללא זמן וללא מקום וללא לבוש מסוים . דעת העולם נותנת לו למשורר אמת מלידה , ואין הוא זקוק כלל לצורד תיאורו לניסיון מרובה ולהכרת המציאות . ידיעת העולם הפנימי , שבו שולטים
|
|