|
|
עמוד:11
הקדמה בתחילת מאי 1939 הרגיע שגריר ארצות-הברית בלונדון , ג'וזף פ' קנדי , את ממשלת בריטניה ואמר כי אל לה לחשוש מפני תגובת הקהילה היהודית בארצות-הברית על פרסום הספר הלבן המתוכנן : "היהודים יקימו קצת רעש , אך הדבר לא יהיה חמור . והנה חלפו רק שמונה שנים , ונשיא ארצות-הברית התלונן שמעולם לא היה הבית הלבן נתון בלחץ כה עצום , ולא היה יעד לתעמולה אינטנסיבית כל כך , כפי שהופעלו בעטיה של המדיניות האמריקנית בעניין א -ץ 7 ישראל . לא עברו אלא שנים אחדות בלבד . ובתנועה הציונית בארצות-הברית התחולל מהפך . עד אותו הזמן התקיימה התנועה הציונית בשולי הקהילה היהודית-האמריקנית , וחתרה בדרך-כלל להתערות במהירות בחברה האמריקנית . והנה לפתע פתאום נעשתה קהילה זו , על מגוון ארגוניה החברתיים והתרבותיים ומגייסי התרומות שבה , לנושא הדגל של הפתרון הציוני-מדיני לבעיית היהודים ולבת בריתו החשובה ביותר של היישוב היהודי בא - ^ ישראל . יתרה מזו , מישות לא-פוליטית ופילנטרופית בעיקרה , נעשתה הציונות האמריקנית באותן השנים לקבוצת השפעה מדינית חזקה ומאורגנת היטב , למדה להפעיל בהצלחה שיטות פעולה הטבועות במשטר הדמוקרטי באמריקה ולהשפיע על הכוחות הפועלים בזירה המדינית האמריקנית . כדי להבין כיצד התחולל שינוי זה יתוארו בספר גלגולי התפתחותו של "ועד-החירום הציוני האמריקני , " שנודע לימים בשם "מועצת החירום הציונית האמריקנית . " בשנים 1945-1938 ארגן וניהל ועד-החירום את מאבקם של יהודי ארצות-הברית למען הקמת מדינה יהודית כאדץ-ישראל והיה הכתובת המרכזית שאליה פנו הממשל האמריקני , הקהילה היהודית בארצות-הברית והתנועה הציונית העולמית בכל הנוגע לתוכניות שנתרקמו בעניין עתידה של אדץ > - שראל בעולם שלאחר המלחמה . כדי לנתח את פעילות ועד-החירום נסתייעתי בזיכרונות , בראיונות אישיים , בהתכתבויות ובמסמכים , שרבים מהם לא היו פתוחים לציבור עד לפני זמן לא רב . בשלושה תחומים עיקריים פעל ועד-החירום : ( א ) בתחום הציוני-הפנימי , ובעניין זה תודגש במיוחד תגובתם של הציונים האמריקנים , שאף-על-פי שלא היו מוכנים מראש להיענות לצו השעה , נענו לאחר התלבטויות ושינויים לאתגרים הארגוניים , הפוליטיים והאידאולוגיים , אשר הציבו בפניה המלחמה והשמדת יהודי אירופה . ( ב ) בתחום היהודי-הפנימי , ובעניין זה תירץ הצלחתו של ועד-החירום לעשות את
|
|